קטגוריה: סיפורת ושירה

השיניים שלה לא היו עקומות בצורה ניכרת. רק כשהבטתי בהן בעיון ראיתי עיקום קל. "אימא לא אוהבת שיניים עקומות", היא אמרה. הפליאה אותי. "את בטוחה שהיא צריכה יישור?" שאלתי את יעל.

"נו, אז היא מגיעה אלייך לווילה, עוברת על פני הבריכה הפרטית, ולא מתלוננת אצלך על הבלגן שעושים השכנים. עכשיו את שולחת אותה לאיזו דלפונית מצטנעת ונותנת לה להתמודד עם התמיהות על הדלות האביונית, ואומרת שחזית את הכול מראש".

שיר געגועים לשגיא דקל חן, אב לשתי בנות ועוד תינוקת קטנה, החטוף בשבי חמאס. ביתם הקטנה נולדה לפני כחודשיים, כאשר אביה רחוק מהעין אך קרוב כל כך ללב, כשכולם מצפים ומייחלים לבואו

"האמת שזה לא נמצא בשלב שאת יכולה למשוך אותה. אבל יש אופציה למכור את חלקך. אני לא רוצה לומר לך מה לעשות, כי יש לי אינטרס שתמשכי ותמכרי לי את החלק שלך. בעלי רוצה להשקיע בזה יותר, לכן אני מנועה להגיד לך מה תעשי. רק תדעי, שאם את שואלת אותי - לא הייתי עושה את זה".

שמחתי שהיא לא ביקשה חתימות ולא כתבה שמות. העבירה את הדברים שרצתה והניחה את המעטפה על שולחן הבוס. כשהוא הגיע הוא קרא לי ושאל: "מה את אומרת על המכתב?" לא רציתי להתערב. "לא שאלו את דעתי", אמרתי. "הבנתי. אבל את חושבת שהנוכחות תפגע בפרטיות?"

סוכות מגיע. כולנו מתקבצים תחת הסכך שהובא מהנישה בריא ושלם. משפחתה של אחותי מגיעה אלינו לערב חג. מקומה של מיכלי נפקד. למה לא הגיעה? לא הרגישה בנוח? שוב הם רבו שם בבית? ואולי הלכה לה בלי להודיע, מי יודע היכן ואיפה היא מסתובבת. אני לא שואלת שאלות. אני רק רואה את פניה של אחותי דרוכות וכאובות

רגש שכבר הספקתי לשכוח מזדחל לי ללב. "אז מה, היא סתם לא העלתה לי את המשכורת? כמה ריחמתי עליה" אני מגחכת במרמור, "רגע", מרימה אליו עיניים תוהות, "איך טעית ככה? מי ספר לך שהוא חולה?"

הנזיפות ביהודה שישב וקרא לתומו על הספה במקום לעזור, הצעקות על הקטנים ששיחקו במים בכיור הקטן והשפריצו לכל הכיוונים, שוב פעם שכחתי לתת טיפות ברזל לתינוק... כל אלו מתערבבים לעיסה מטרידה. מאשימה. אני מסבנת כלים במרץ, פורקת את תסכולי על צלחות וכוסות. המים זורמים ואיתם המחשבות. מה אפשר לעשות? אני כל כך רוצה, מתאמצת. כל פעם מבטיחה לעצמי מחדש שלא אכעס... שאקשיב... שאתייחס... שאחייך.. ש...

טובי אלקיים מגישה: העדות של חנה יום טוב, אמא של דניאל שנפל במלחמה בעזה | המכתב שהייתי מבקשת לכתוב לקוסמטיקאית שלי, ציפי זילברשלג, מנהלת מרכז בת מלך

"כל הזמן היא משתדלת לשמור על התדמית. שלא יחשבו עליהם דברים רעים, שהילדים שלה לא יחשבו לחצופים או מופרעים, שהתדמית שהיא רוצה לאמץ לעצמה תמשיך לשמור על שלמותה ללא כתם או רבב. ועם ילדים כמו ארי ויוסי, קצת קשה לה לשמור על זה"