"כשאדם מגיע לבקש עזרה, הוא צריך לדעת  שהדלת שהוא דופק עליה היא הדלת הנכונה" בשנים האחרונות חל שינוי של ממש ביחס של הציבור החרדי לבריאות הנפש. יותר משפחות מבינות שקושי רגשי אינו בושה, ושעזרה מקצועית בזמן יכולה לשנות חיים. אך יחד עם הנכונות לפנות, עלתה שאלה פשוטה וכואבת: למי פונים?

ברכי שגב מייסדת עמותת חרדים בלב ונפש, בראיון מיוחד על מאגר המטפלים שהושק לציבור בשבוע האחרון, מאגר שבתוך זמן קצר נרשמו אליו מאות מטפלים.

למה בכלל צריך מאגר?

ברכי, היום כל אחד יכול לשאול שכן או לחפש באינטרנט. מה חסר עד עכשיו?

"מה שחסר הוא ביטחון שאנחנו ניגשים לאיש מקצוע, ממש כמו וויז למציאת מטפל באופן הקצר והבטוח ביותר.

אני רואה את זה שוב ושוב, משפחה מגיעה למסקנה שהילד צריך עזרה, ומשם מתחיל מסע. שואלים בשקט את השכנה, מקבלים מספר טלפון מפה לאוזן, ולא יודעים מי עומד מאחוריו. במהלך שנות התנדבותי בהפניות לאנשי מקצוע אני מבינה שהדרך היא למפות מאגר מטפלים לפי שאלות ושיקולי המטופלים"

"השאלות שהורים שואלים הן שאלות נכונות מאוד: האם המטפל באמת מוסמך? האם הוא מכיר את אורח החיים שלנו? האם הוא מתמחה בבעיה הספציפית של הילד שלי? עד עכשיו לא היה מקום אחד שעונה על כל אלו יחד.

ומה קורה כשלא מוצאים מענה מתאים?

"לפעמים מרימים ידיים ומוותרים או דוחים את הטיפול" אומרת שגב בכאב. המסע הזה באמת יכול להתיש ואנחנו יודעים שיש לא מעט הימנעויות מטיפול כי זו כניסה למסע משמעותי, ובטח אם משפחה ניסתה פעם אחת הגיע למטפל שאינו מוסמך והתאכזבה עלולה להסיק ש"טיפול לא מתאים לנו", והקושי משתרש, מצוקות מטבען גדלות ומתפשטות ולא חולפות מעצמן. לפעמים פונים לגורמים שאינם אנשי מקצוע מוסמכים, והנזק יכול להיות ממשי. באופן טבעי במגזר החרדי קשה עוד יותר לשאול בגלוי, בגלל הצנעה והחשש מהשלכות קהילתיות. מאגר מסודר מאפשר לחפש בשקט, בלי להסביר לאף אחד למה.

את מדברת על צורך בסיסי. מה הוא בעצם?

הצורך הבסיסי ביותר הוא להגיע לאיש מקצוע אמיתי. פסיכולוג עובר כ-5 שנות לימוד ועוד שנים של התמחות תחת הדרכה הכוללת מאות שעות, כמו כן על פי חוק פסיכולוג ופסיכיאטר מוסמכים לתת אבחנה. זה לא מקרי, כי מדובר בנפשות. אדם שעבר קורס קצר או שפשוט "טוב בלהקשיב" אינו תחליף, במיוחד בנושאים רגישים.

הביקוש גדל מאוד, בין השאר מאז הקורונה וקשיים שהציבור נחשף אליהם בשנים האחרונות, וברוך ה' יש היום יותר פתיחות לדבר על מה שפעם שתקו. אבל כשהביקוש גדל ואין כתובת מסודרת, נכנסים לוואקום גם מי שלא הוכשרו. המאגר נותן לציבור את הדבר הפשוט והחשוב מכל: לדעת שמי שהם פונים אליו הוא איש מקצוע מוסמך.

אחת השאלות המעניינות ששואלים אותי:"לא נעים לי לשאול אבל בכל זאת, פסיכולוגית היא גם מטפלת רגשית?", כן פסיכולוג מטפל בנפש והרגש.

מה בדיוק המאגר נותן?

במה המאגר שלכם שונה מרשימת מספרי טלפון?

בשורה אחת: אנחנו בודקים לפני שאנחנו מפרסמים. כל מטפל שמבקש להצטרף ממלא טופס מסודר, ואנחנו מוודאים שיש לו הכשרה ורישיון מתאימים. רק אחרי זה הוא עולה לאינדקס. מי שנכנס למאגר יודע שמישהו כבר עשה את הבדיקה הזו בשבילו.

שנית, לא פעם מטפלים או פסיכולוגים ופסיכיאטרים לא מעוניינים שמספר הטלפון שלהם יופץ, מעדיפים תקשורת ראשונית במייל, ועל זה אנחנו גם עונים – לפי החלטת המטפל ניתן לבחור אופציה בה המטפל שולחים הודעה שמגיעה ישירות למייל של המטפל.

ומה מוצא שם מי שמחפש עזרה?

• מטפלים מקצועיים שמכירים את העולם החרדי מבפנים, רובם מתוך הציבור עצמו.
• חיפוש לפי תחום התמחות, כמו ילדים, חרדות, הדרכת הורים או טיפול זוגי. הפרעות בתקשורת ועוד.
• חיפוש לפי אזור מגורים, כדי למצוא מטפל קרוב לבית.
• פרטים ברורים על כל מטפל: מקצוע, הכשרה ודרכי יצירת קשר.

הפנייה עצמה היא ישירות למטפל ועל אחריות המטופל כמובן, בלי מתווכים ובלי להשאיר פרטים אצל אף אחד (האתר עצמו לא שומר את ההודעות שנשלחות כדי לאפשר מקסימום אבטחת מידע). זה חשוב מאוד בציבור שלנו, שבו הפרטיות היא תנאי ראשון לפנייה.

למה חשוב שהמטפל יהיה מתוך הציבור?

לא תמיד זה קריטריון, אנחנו יודעים מנסיון שלרוב חשוב לפונים רקע משותף, זה נכון שפעמים זה  עוזר לבנות קשר טיפולי טוב. המטופל לא צריך להסביר מה זה סמינר או ישיבה, ופחות עסוק בכך שישפטו את אורח חייו. עם זאת, רקע משותף לבדו לא מבטיח הבנה. לכן אצלנו המקצועיות באה קודם, וההיכרות עם הציבור מצטרפת אליה.

מה כל צד מרוויח?

מי בעצם נהנה מהמאגר?

כולם, וזה מה שמשמח אותי בו. קרה שכלי אחד פותר קושי לכמה צדדים בבת אחת.

המטופל והמשפחה. חוסכים זמן, כסף ועוגמת נפש. במקום שבועות של בירורים וניסוי וטעייה, מגיעים מהר למטפל מתאים ומוסמך. כשההתאמה נכונה מההתחלה, הסיכוי שהטיפול יצליח גדל מאוד.

המטפלים. הרבה מטפלים חרדים מצוינים לא יודעים לשווק את עצמם, וגם לא רוצים. המאגר מחבר אותם למטופלים שמתאימים לתחום שלהם, באופן מכובד ותחת גג מקצועי. מטפלת צעירה שסיימה התמחות מקבלת במה לציבור שהיא רוצה לשרת. והעובדה שכל מי שבמאגר עבר בדיקה מחזקת את האמון בכל אחד מהם.

הציבור כולו. כשיש כתובת מסודרת ומוכרת, הפנייה לעזרה נעשית טבעית יותר. רבנים, מחנכים ורופאים יכולים להפנות למאגר בלב שלם. וככל שיותר אנשים מקבלים עזרה מקצועית טובה, כך קטנה הססטיגמה וגדל האמון בתחום כולו.

יש לכם גם קהילה של פסיכולוגים. איך היא קשורה למאגר?

הקהילה היא הבסיס. בקבוצת הוואטסאפ הפסיכולוגים מתייעצים זה עם זה ומעבירים פניות, תוך שמירה מלאה על סודיות. המאגר לקח את הרשת המקצועית הזו ופתח אותה לציבור תוך הרחבה למקצועות בריאות נוספים. לצדו אנחנו מפרסמים מאמרים מקצועיים, כדי שאנשים יזהו מוקדם קושי וידעו מתי הגיע הזמן לפנות.

מבט קדימה

שמענו שאתם שוקלים לסגור את הרישום למאגר בחודש הקרוב. מה קרה?

ברוך ה', ההיענות עלתה על כל הציפיות. נרשמו מאות מטפלים, וכל בקשה נבדקת ביד אדם. בחרנו לעצור לזמן קצר ולבדוק את כולם כמו שצריך, כי האמון של הציבור במאגר שווה יותר מכל קיצור דרך.

בהמשך אנחנו שוקלים לפתוח את הרישום במועדים קבועים, אחת לכמה חודשים.

מה החלום שלך למאגר?

שכל משפחה חרדית תדע שיש לה לאן לפנות ברגע שהיא צריכה. שאדם לא יוותר על עזרה רק כי לא ידע למי להתקשר. מבחינתנו זו עבודת קודש, ואנחנו רואים בה הרבה סייעתא דשמיא.

לחיפוש מטפל במאגר: www.charedimlv.org/directory/search

לתשומת לב: המאגר עדיין פתוח להגשת מועמדות – פסיכולוגים, פסיכיאטרים, עו"ס קליניים, מטפלים/ות באומנות (רק עם M.A), מרפאות בעיסוק וקלינאיות תקשורת. מוזמנים להגיש מועמדות

להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"

להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"

עוד כתבות שעשויות לעניין אותך:

מקצועי, דיסקרטי ועצמאי: מאגר המטפלים החדש מבית "חרדים בלב ונפש" בין סערה למבצר, על היכולת (הקשה) לשהות באי וודאות בצל מלחמה / ברכי שגב יש אנשים שמפחדים מהלו"ז הצפוף. אני, כנראה, מפחדת קצת יותר מהלו"ז הריק / אביגיל קולר איך היה בגן היום? כך נגרום לילדינו לשתף ולספר מה עבר עליהם | חני ברים 5 מאכלים שכדאי להרחיק מילדים עם הפרעת קשב וריכוז