נוגע ללב: "בין משלוח מנות לביעור חמץ – את מסתתרת"

בין משלוח מנות למשלוח מנות,

בין ממתק, לחטיף לממתק,

בין שקית ירוקה מנצנצת לשקית אדומה מנצנצת,

(ואל תשאלו אותי איך סחבתי את כולן ב-2 ידיים)

בין ניילון צבעוני לבין ניילון שקוף,

עומדת ילדה.

בין תחפושת שגרתית לבין תחפושת מקורית,

בין חלום לאשליה לבין מציאות,

לפעמים חלומות מתגשמים אתן יודעות? לדוגמה, תסתכלו עמוק בתוככן,

בין צפייה מורטת עצבים לבין אכזבה בדציבלים גבוהים,

עומדת נערה.

בין כעס ועצב, לבין שמחה,

בין חיוך מאושר לבין דמעה שקופה ומעיקה,

שזולגת ישירות אל תוך החיוך, ככה בלי שליטה,

בין הטוב, הרע והמכוער לבין טפל ועיקר,

עומדת אישה.

ואולי זה בדיוק מהות המעבר בין פורים לפסח.

בין הממתקים לבין להבעיר ולכלות את החמץ מעל לפני השטח

(זהירות, אוי ואבוי אם תכנסו לחדר עם הפסק זמן או עם הטעמי!

לא, רק לא זה! באמת…

בין כל הממתקים, החטיפים, המסכות, התחפושות,

יש ילדה, שהיא בעצם נערה שתהפוך להיות אישה,

ממש 20 שנה במשפט 1, הא?

שרק רוצה לבער ולהעלים את החמץ בתוכה,

ומחכה לגאולה הפרטית והאישית שלה.

אז איפה אתן "עומדות" כשאתן קוראות את הטקסט הזה? מה הסטטוס שלך?

משאירה לכן פירור חמץ שמסתתר במגירה למחשבה.

להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"

להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"

עוד כתבות שעשויות לעניין אותך:

דּוֹקְטוֹר חֶמְלָה | לאה הורביץ צַפְרָא | עִדִּית לִיכְטֶנְפֵלְד היא חזרה | מקבץ שירים מרגש מנשים חרדיות לנעה ארגמני שחזרה משבי חמאס גְּמָר טוֹב / אלישבע רז אסתר המלכה | קובי קורנפלד