יוֹם הַדִּין שׁוֹפָרוֹת בִּשְׁבָרִים
מִי לַמָּוֶת וּמִי לַחַיִּים
בַּחוּץ בְּשׂוֹרַת סְתָו שֶׁל חֲצָבִים
עַננו בְּקָרְאֵנוּ בְּרֹב תַּחֲנוּנִים.
תְּפִלּוֹת הַחוֹזְרוֹת עַל כָּל פָּצוּעַ
אַלְמָנוֹת וִיתוֹמִים קְרוּעֵי גַּעֲגוּעַ
הֶחָצָב עוֹד פּוֹרֵחַ, כְּאִלּוּ לֹא נָגוּעַ
בְּשֵׁבֶר בַּת עַמִּי, הַלֵּב הַכָּנוּעַ
תִּקְווֹת חֲטוּפוֹת מְשַׁוְּעוֹת לְטוֹב
רְגָשׁוֹת מְפֻנִּים לַצַּד, בְּרָצוֹא וָשׁוֹב
אֲדָמָה מַפְרִיחָה נַרְקִיסִים לָרֹב
תְּפִלּוֹתֵינוּ לְךָ. אַל נָא תַּעֲזֹב
מַרְאוֹת מְצִיפוֹת רְגָעִים שֶׁל שִׁגָּעוֹן
אָבִינוּ הַצִּילֵנוּ מִלֵּב שֶׁל תִּמָּהוֹן
וְתֵן בִּרְכַּת טַל, טֶרֶם הַקִּפָּאוֹן
שֶׁל גְּבוּרָה הַפּוֹרֶצֶת מֵעַזָּה וְעַד הַלְּבָנוֹן.
חַתְמֵנוּ לְסֵפֶר חַיִּים טוֹבִים
רְאֵה, הִתְרוֹמַמְנוּ לִגְבוּרַת הֲמוֹנִים
הַטֶּבַע מִשְׁתַּנֶּה, אַךְ אֲנַחְנוּ מַמְשִׁיכִים
לִדְבֹּק בְּךָ . חַי הָעוֹלָמִים










