קטגוריה: סיפורת ושירה

"הדרך הולכת ונעשית ירוקה יותר מרגע לרגע. השמים מעוננים והשמש יוצאת מדי פעם ושולחת קרניים צבעוניות, אפורות, אל היקום הפורח מהגשם שירד בשבוע החולף. 'איזה טיול ארגן לנו ארנולד שלך', נאנח ירמי בסיפוק..."

כמה מילים מהלב: זהו השיר הראשון שכתבתי, כשעברו 4 חודשים והיה נראה שכולם התקדמו. אף אחד לא זכר שילדתי, שגרה לא מבורכת. כל התסמינים של אישה אחרי לידה ואין טיפה של כח סבל, כי אין בשביל מה...

"הוא מביט על המילים שכתב. מילים פשוטות של יהודי פשוט. כמה היה רוצה להיות חלק מהאמת הזו הכתובה כחול על גבי לבן. אבל עוד דרך ארוכה עליו לעבור. כל החיים הם מסע, וכדאי שיבין דקה אחת קודם, שאם הוא יעלה על המסלול הנכון יש סיכוי שיום אחד יגיע...."

מה זה נורמלי? אני באמת שואלת, כי היה לי לא מזמן דיון סוער עם חברה, שנורמלי זה לא מה שאת עושה, זה איך את מרגישה, עם עצמך, בתוכך, ביחס לסביבה. אז כל תשובה, מסקנה או תובנה תתקבל בברכה.

בסיפור תפורה מראש, אין גיבור בולט הנושא את הסיפור על כתפיו - ובכך טמונה עוצמתו. העלילה נעה בין כמה דמויות, שכל אחת מהן מייצגת משהו; שליטה, נתינה, פחד, אמונה, חומר ורוח. בתוך הקונצרט בולטת דמות קטנה. פיזית - היא כמעט חסרת תנועה. תודעתית - היא יציבה, רכה, יודעת את ערכה. היא אינה פועלת על העולם, אלא משקפת אותו. היא הלב הסמוי שבזכותו הסיפור עובר ממצוקה לגאולה. בכך היא מאירה מחדש את מושג ה"דמות ראשית" - לא מי שמניעה את האירועים, אלא מי שנושאת את משמעותם.

ואז יש רגע אחד של שקט, תינוק יוצא באלם קול ועלבון. והבכי שלך מטלטל בכאב, ורועם מתוככי ליבך והגרון.

אתה לא ביש מזל וכוכבך לא החל לדרוך. אתה פוסע במסלול שלך, מסלול שבו אתה לומד, מחכים, מתקדם, איציק, הוא עונה לעצמו. מנסה לנחם את הרגש הפגוע שנותר בו למרות ההצלחה. האיש מעיר אותו מהרהוריו: ”יש לך תשובה, איציק, או אין לך?“ אז האיש יודע גם את שמו האמיתי. מעניין מאוד.

”'אני לא מצפה להישגים לא רעים, אני מצפה להישגים ה-כי מצוינים. ה-כי'. ירמי נשמע כועס ותוקפני. ליאור שקדי חוגג בשקט. כאלו הקלטות הן ההובי שלו...."

ירמי לא יכול לדעת. ומשום מה הוא חש ברגעים אלו שזו הפסגה שאליה הוא מוכרח להגיע. הקרב חייב להתחיל עכשיו. משרד הפרסום ’ריקובס ריקושט‘ חייב להגיע למקום הראשון. כל עוד הוא מנהל את המשרד.

"בעצם, זה לא מביך כלל, הוא סונט בעצמו. תשמח, איציק, תשמח. שמש ההצלחה מאירה לך פנים. אתה לוגם מלוא חופניים מעמד, כסף ואהדה. למה אתה מכניס מחשבות לא טובות? תשמח, איציק, הכל דבש עכשיו...."