תגית: חזרה בתשובה

"ידעתי שיש תורה ומצוות וכשילדה יהודיה מדברת - שומעים אותה, אני זוכרת את עצמינו יחד בממ"ד והיה לי שמח למרות האזעקות" | שלישיית בנות מקסימות בשיחה מופלאה עם אפרת ברזל על חייה בהווה ובעבר, על ילדות בצל המלחמה, ובצל מלחמות פנימיות וגם שמחות קטנות בדרך, מרתק!

פעם ראשונה בגיל 78 שאבא שלי אומר שהבין בדיוק מי נגד מי במגילה. יזמה שלו. הצעה שלו. להקריא לבתו את המגילה. השארנו הכל באותנטיות. כולל שיחות ביניים קטנות, הערות, וטלפון מתוך האולפן אל רות אלמגור-רמון, היועצת הלשונית של התאגיד, כדי להיות בטוחים באיך נכון להגיד.

"יש דברים בילדות שלנו שכשהם היו קשים לנו להתמודדות או שאף אחד לא דיבר איתנו עליהם, כי היה אסור, כי לא ידעו, כי בתום לב אי אפשר היה, אנחנו אפילו לא זוכרים אותם...."

"אני מסמנת עכשיו באדום את פארק מרום נווה, שלא ניפול בידי קבוצה מאורגנת הבנויה מבודדים בודדים, חלקם מתואמים ביניהם, כל אחד עושה את מיטב יכולתו, אנשים חילונים שסימנו את המקום כפוטנציאל לציד נשמות חרדיות..."

"להיות בעל תשובה זה פאר בעיניי. ויש על מה להתפאר. כשאני מסתכלת לפעמים על התמודדויות שיש למשפחה שלי, לילדים שלי, לנכדים, לעצמי, עכשיו, בזמנים האלה, אני עוד יותר מתפארת וגאה. כמה מאמץ דורשת הפעולה של לחזור בתשובה...."

"תמיד יגיע הרגע הזה, אחרי סדרת שאלות בקשר לחזות הדתית שלה, שבו א' תהנהן בחן ותוסיף, 'אני אשתו של הטייס'..."

"המחשבות שרצות לנו בראש זה שהם יעזבו אותנו, שהם יפרדו, שהם ינתקו קשר. ואז דווקא כשמתחיל המטריקס הזה של המחשבות – הרשת הזו של קורי מחשבות העכביש שתופסת לנו את המוח ומבהילה אותנו - דווקא אז - צריך לנשום עמוק. לא לא ככה, עוד יותר עמוק, עד הקצה התחתון של הברך. ולדעת שיהיו עכשיו קונפליקטים וזה חלק מהדרך!..."

"כי תדעו לכם שילד שנולד בבית חרדי, יונק ביחד עם המטרנה והדייסה את עולם המושגים השלם והרגשות השזורים בו, של ההוויה התורנית והחרדית. אנחנו בכלל לא שמים לב, כמה מילים ומונחים אנחנו מטביעים בילדינו כבדרך אגב. תנסו להסביר לילד שלא יודע מה זה את המילה 'פרווה'..."

גם אם הזוגיות טובה, גם אם היא כזו שהשתפרה פלאים עם השנים. תשאלו; מה בתוך כל אחד ואחד מכם אפשר את תולדות שיפור הקשר? מה תקע אותו? מה נולד בכל אחד ואחת מכם דווקא מהדברים שהיו הכי קשים עבורכם אצל האחר?

"פתאום הבנות שלנו נתקלות במשימות חדשות, דומות למשימות בהן אנחנו עמדנו. איך פעם, כשהן היו נערות צעירות הן לא יכלו להבין בכלל את רמת הג'ינגול הלולייני שאנחנו עמדנו בו..."