תגית: חזרה בתשובה

"​כשתפסיקי להתרחק מעצמך בריצה אחרי ציפיות שאינן שלך, שתסכימי להביט פנימה ולחבק את מי שאת – בדיוק כפי שאת עכשיו..."

אין אדם שיודע כיצד תיראה השנה הבאה. דווקא משום כך הימים שלפני ראש השנה מקבלים משמעות עמוקה כל כך. הם מעניקים לנו הזדמנות לעצור לפני שמתחיל פרק חדש, להתפלל על הדברים החשובים באמת ולהוסיף עוד מעשה טוב.

"כמה פעמים חשבתי שאני לא אצליח והצלחתי. וכמה פעמים, גם כשלא הרגשתי, הקב"ה היה שם איתי. והיום אני רוצה שהילדים שלי יכירו אלול אחרת. לא כחודש של פחד, אלא כחודש של אהבה..."

"כשאנחנו עומדים באלול הזה ומסתכלים אחורה אל תוותרו על שום דבר שהיה. כן לקבל החלטות להיות יהודי יותר טוב, אבא יותר טוב, אמא יותר מחבקת, אישה יותר קשובה, עובדת יותר מסורה או מה שזה לא יהיה, אבל אל תוותרו על אף שורה ב"קורות החיים" שלנו,  כי זה מי שיוצר ויצר את מה שאנחנו היום..."

"הנסיבות החיצוניות וכל סערות החיים לפעמים משכיחות מאיתנו את מי שאנחנו, את מה שאנחנו באמת רוצים וראויים להיות. לכן אנחנו מתבלבלים, נופלים, עושים דברים שהם לא באמת אנחנו, שלא מתאימים לנו..."

הימים חלפו, ונראה ששטיפת המוח הפאסיבית הטובה שלו הצליחה. בעלים רוצים לשמח את האישה שלהם. אם משהו יפה בעיניהם ועושה דמעות, הם רוצים להעניק אותו גם לך. 'אישה שמחה' שהיא שלהם, עושה בהם אושר גדול.  

בשתיים בלילה חלה תפנית בעלילה. התחלתי, ככה בעדינות, לא להרגיש טוב. ועוד יותר לא טוב. ועוד יותר לא טוב. אני לא אתאר כאן תיאורים פלסטיים, בכל זאת עיתון מכובד, אבל אחרי כחצי שעה מצאתי את עצמי באמבולנס עם בעלי בדרך לשערי צדק.

 "כמה מחמאות שלא תיתנו לי, הוא החזיר לנו בתגובה, אמא שלי לעולם לא תהיה מרוצה ממני. איכזבתי את אמא שלי, שרק רצתה שאהיה תלמיד חכם. לא משנה כמה מילים טובות יגידו כולם"... | טור על ילדים שהוריהם לעולם לא יהיו מרוצים מהם

"כמה ימים אחרי תחילת המונדיאל האחרון, הוא נועל נעליים, ויורה אל חלל החדר את ההכרזה הבאה: 'במונדיאל 1986 התחילו לי הרהורי התשובה'. מה? מאיפה? עכשיו? הבאת? את? זה?..."

"מערכות היחסים המסורות בין גברים וחוטים קדושים מעידות על הלב הרגיש שלהם. תמיד זה אנחנו עם ההירואיות של 'איך לקחנו על עצמנו כיסוי ראש וצניעות' אבל מסתבר שלהם לא חסרים סיפורי גבורה של תהליכי קשר ובגדים..."