תגית: מתמודדת נפש

"אני רוצה לנצח. במלחמת הקיום שלי. במלחמת התקווה. במלחמה שלי מול עצמי, ובכל המלחמות הלא נגמרות. אני מרימה עיניים, בתקווה ובתפילה, שיהיה לי כוחות לכל אותן מלחמות, שאראה ואחווה את מה שנשלח אלי לצלוח או שלא..."

"מצאתי את כל הדברים שרציתי ואפילו יותר מזה, ממש מתנה מהשם. כאילו הוא בא אלי ואומר לי תראי בת יקרה שלי, אני רואה את המאמצים שלך, אני רואה את הקושי שלך ומגיע לך גם לשמוח. אפילו בדברים קטנים שיעשו לך טוב...."

"רוצה שקט. אולי אני חיה באשליה, שאם אברח לי לאיזה חור נידח כזה, אהיה עם עצמי משהו בתוכי ירגע? יכול להיות שאני מדומיינת, אולי. אבל בא לי. פשוט בא לי. יודעות מה, לא אמרתי הודו, אפריקה, או כל דבר בסגנון. אפילו קיבוץ, מושב. בלי אנשים מוכרים..."

"הגעתי לדירה החדשה, הייתי שם שבוע. ואז קרתה שם תקרית שלא קשורה אלי וחשבו שאני מעורבת בה. האירוע שהיה, מאוד הסעיר אותי, חשבו שאני במצב מסוכן אז שלחו אותי הביתה..."

"אני רוצה שהאור שיש בימים האלו יעבור גם דרכי, ישפיע גם עלי, שאני יצליח להרגיש אותו. למרות כל הבועות שאני נמצאת בהם, הבריחות מהצפות שסוחטות. התקופות המאתגרות שאני נמצאת בהם...."

"אני ככה יושבת עם עצמי, בוכה להשם כמה קשה לי. ומתוך כל הדמעות והייאוש הזה אני אומרת לו תן לי מישהו שיהיה איתי בכאב הזה...."

"אם היינו יודעים כמה התמיכה שלנו היא עולם, כמה זה קריטי כשמקשיבים, נמצאים, מתעניינים, כמה זה מחייה ונותן חיים. במובן הכי פשוט של המילה. אם היינו יודעים כמה כל מילה טובה, חיוך, הרגשה טובה. עוזרים ולוקחים מהסבל, כנראה היינו מתנהלים אחרת...."

"כשמישהו אומר שהוא לא רוצה לחיות, אנחנו קודם כל צריכים לדעת שקשה לו וכואב לו ברמה לא נורמלית, שזה מטריף אותו. והכי בעולם קודם כל להראות לו שאנחנו איתו, שאנחנו רואים כמה קשה לו...."

"אני רוצה לבקש ממני סליחה, מאיילה הקטנה. על שלא הייתי בשבילך מספיק, על שהתעלמתי, הכחשתי, הסתרתי. אני רוצה לבקש מעצמי מחילה, לייחל שאלמד את הדרך לחמלה. שאנהג בכבוד, ברכות, בקבלה, שאתן לי יד ואצעד איתי ביחד כל הזמן..."

"אני מרגישה חולה, בכל הנפש, בכל חלקה בנשמה. הכל בי מפורק, רוצה לצרוח שלא יכולה. יש בי מילוני שאלות - בלי שום תשובות אני אבודה, תשושה. שבעה כבר ממלחמות. לא רוצה להיות חזקה, נמאס לי כבר מהכל..."