אם זה לא דיכאון אחרי לידה אז מה זה כן? / בת שבע אדלר

שיתוף ב email
שיתוף ב print

"בבקשה תגידו לי , מה קורה לי? למה אני לא מצליחה לחזור לעצמי? ואיך זה קשור ללידה, זה הרי לא דכאון אז מה זה כן?!"

לא רק גיטי ומירי מהפוסטים הקודמים שואלות את השאלות הללו, נשים רבות נוספות שאני פוגשת בניצ"ה מתחבטות עם אותן שאלות. האמת – אני שמחה כאשר הן בשלב הזה שהן שואלות בכלל. יותר מדאיגה אותי האישה הסובלת בשקט, שבכלל לא שואלת. היא פשוט מקבלת הכל – כולל חרדות, מחשבות טורדניות, תחושות של ריקנות ובדידות – כחלק מעסקת החבילה של הלידה. זו גישה של השלמה: "מה לעשות? כנראה זה רצון ד' ". ואנחנו הרי יודעות שזה ממש לא נכון! כוונת הפסוק "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם", מעבר לציווי של שמירה על בריאות גופנו, היא כפשוטו: ציווי לשמור על הנפש היקרה שלנו ולדאוג לבריאותה ולרווחתה. ואתן יודעות מה? קודם כל שיהיה לה אוויר לנשימה.

אתחיל בהסבר קצר על התופעות הלא נעימות הללו שעלולות להופיע אחרי לידה.

מהי לידה?

לידה היא מאורע משמח, טבעי, עוצמתי מאוד, לוקח המון כוחות גופניים ונפשיים, זמן דרמטי מאוד, ובל נשכח – "בעצב תלדי בנים". וזאת לאחר תשעה חודשים לא קלים ( על כל…כל…כל המשתמע!!) ולפני תקופה של חודשים ראשוניים בחיי תינוק זעיר, שדורשים התגייסות מלאה של כל משאבי הכוחות של כולנו. קיים גם המימד הפיזי אחרי לידה של חילופי הורמונים, המימד הרגשי של מחשבות האישה ורגשותיה ביחס לכל המאורעות , תמיכת הסביבה הקרובה והמורחבת (תמיכה טכנית ורגשית), התמודדות עם ילדים אחרים בבית ועוד.

מדינת ישראל, למשל, מכירה בצורך של כך יולדת לחופשת לידה בת 16 שבועות, בהם אסור לה לעבוד. כל קופות החולים בישראל מכירות בצורך לממן ליולדת שהות בבית החלמה. ואין זה בכדי.

אנחנו יכולים להסיק מכך שלידה היא מאורע דרמטי ושואב הרבה כוחות, גופנית ונפשית. האם זה מובן מאליו שאישה שוהה במשך יומיים שלושה, הולכת לבית החלמה, חוזרת לביתה ומגדלת את כולם בנחת ובאושר עד עצם היום הזה?!

כלל לא מובן מאליו. כמה סייעתא דשמיא צריך, כמה ניסים וכוחות . ולא תמיד זה כל כך פשוט.

כמה מאיתנו מכירות את התשישות החולשה והקושי הפיזי של אחרי הלידה… אין לה כח (פיזי!) להתמודדות הזו. הגוף לא עומד בזה, מי מדבר על הנפש?

אצלי, אחרי הלידה השישית, שלושה ימים אחרי הברית, היתה לי התקף נוראי של אבנים בכיס מרה שגררה בעקבותיה התקפים נוספים עד הניתוח, חודשיים לאחר מכן. אני זוכרת אחרי הלידה השמינית, כשקיבלתי דלקת אוזניים (נו , מה זה כבר?) כבר הרגשתי "די! אין לי כח לזה! לא מספיק כל ה— וה—", וזה בסך הכל היה דלקת אזניים. אך זה היה – בחוויה שלי – הקש ששבר את גב הגמל.

משהו נחלש בנו, בנפש, לא רק בגוף.

חולשת הנפש הזו מהווה קרקע פוריה להתפתחות של מגוון קשיים נפשיים. פתאום יש לי סף סבל נמוך, וסף רגישות גבוה, אני כל הזמן דרוכה, כל דבר קטן שלא מסתדר – מקפיץ אותי, כל דבר מעצבן אותי, פוגע בי ואני כועסת על כולם ואחר כך אוכלת את עצמי (כועסת על עצמי) וחוזר חלילה.

זהו הרקע להתפתחות התופעות האלו דווקא אחרי לידה.

ומהם התופעות?

נתונים סטטיסטיים:

  • רוב היולדות סובלות במהלך השבועיים הראשונים מ"דכדוך אימהי" (Baby Blues) המאופיין בשינויים קלים במצב הרוח. הדכדוך בא לידי ביטוי בתופעות של בכי בלתי נשלט, רגישות יתר, חרדות וקשיי שינה ומתרחש אצל 60%-80% מהיולדות. הסימפטומים חולפים בדרך כלל לאחר מספר ימים.
  • כ-20% מהיולדות סובלות מתסמונת מצוקה, המכונה "הפרעת הסתגלות". התופעה נמשכת בין חודשיים לשלושה. היולדות מתפקדות כלפי חוץ כרגיל על אף התחושה האיומה שהן חשות. הן מתארות שהן "שקועות בחור עמוק ושחור" ומתפקדות על אוטומט.

הסימפטומים כאן חריפים יותר מאשר ה'בייבי בלוז' ועדיין אינם גרועים כמו בדכאון אחרי לידה. טיפול מתאים בזמן הרלוונטי יכול להקל על הסבל ולמזער את הסיכוי לפתח תופעות חמורות יותר.

  • אחת מכל שמונה נשים סובלות מדכאון אחרי לידה. הסימפטומים קיצוניים לרוב ועליהם להופיע שלושה חודשים אחרי הלידה כוללים. את הסימפטומים לא נמנה כאן. 
  • תופעה שכיחה נוספת היא הופעה של חרדה, על כל גווניה. שכיחות התופעה נעה בין 10%-26%. נשים לאחר לידה מתארות תחושה של מתח מתמדת, אי שקט וחוסר מנוחה כללי ודאגות מטרידות כלפי התינוק או אחרים. עלולים גם להופיע התקפי חרדה.

לא אלאה אתכן בתאור כל סוגי התופעות האפשריות אחרי לידה. אציין בקצרה את היותר שכיחות :

  • הפרעה טורדנית כפייתית(OCD) ' הכוללת מחשבות נוראיות בלתי נשלטות על דברים גרועים ביותר.
  • הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD) )

ו – מספיק !  אינני רוצה להכניס אתכן לדכאון, לחרדות או לטראומה. לא זוהי מטרת הסדרה:)

רק חשוב לי שתדעו דבר אחד: סבל מתמשך של היולדת, התינוק והמשפחה אינם הכרחיים. ברוך ד' קיימים בעולמנו הידע והנסיון הדרושים להשבת האור לחיי המשפחה. תינוק בבית = שמחה בבית. בואו נדאג שזה יהיה בכל בית.

בפוסט הבא נפרט על מעגל הקסמים השלילי שאישה נופלת לתוכו וכיצד אפשר לצאת ממנו.

רק בריאות ושמחה!

בת שבע

לקבלת מדריך חינם המספק דלק רגשי ליולדת ולכל אישה עמוסה,
כתבי למייל : BA65858@GMAIL.COM

פוסטים נוספים בנושא:

מה שעובר עלייך זה נורמלי! גם אם את לא בדיכאון אחרי לידה…

אל תאמינו לי ש"הכל בסדר" תסתכלו לי בעיניים ותראו משהו אחר

שלחי פוסט זה לחברה

שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב email
דוא"ל
שיתוף ב print
הדפסה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.