מה הקשר בין העציץ בסלון לזוגיות שלך?/ מירי ויזל

שיתוף ב email
שיתוף ב print

ט"ו בשבט בפתח,

בטח נתקלתן בימים האחרונים עשרות, אם לא מאות פעמים, בציטוט: "כי האדם עץ השדה".

נכון? טוב, הגיוני.

הרי כולם עסוקים בט"ו בשבט שהוא ראש השנה לאילנות וכמה מתבקש להקביל אותו אלינו כשיש לנו ציטוטים מפורשים. 

אז גם אני, כמו כולם, רוצה לדבר על ההקבלה הזו, אבל לא של עץ לאדם.

בעיני, אחת ההשוואות הכי טובות לזוגיות, היא עציץ.  כולנו יודעים לקנות עציץ יפה שיתאים לפינה ויקשט את הבית, אבל להשקות אותו, זה כבר סיפור אחר….

לא משנה כמה יפה ומוצלח יהיה העציץ הזה, אם לא נטפל בו, הוא פשוט ייבול ואיזה זמן נכון יותר לדבר בו על להשקות ולטפח את עץ הזוגיות שלנו מאשר ט"ו בשבט?

הכרתי פעם אישה אחת שהייתה מדברת ואפילו שרה לעציצים שלה, היא קראה באיזה מקום שעציצים מושפעים גם מדיבור. אתן לא מבינות איזה עציצים יפים ומטופחים היו לה.

אז קנינו עציץ, מצאנו לו מקום ואנחנו משקות אותו כבל שבוע כמו שצריך, והוא לא נובל, אבל הוא גם לא במיוחד מתפתח. מדי פעם הוא מוציא עלה חדש, פעם בשנה הוא אפילו פורח וחוץ מזה הוא הופך לחלק מהנוף שלנו. בשלב מסויים אנחנו כבר לא משקיעות בו מאמץ, אנחנו פשוט נותנות לו להשתלב בגינה או בטפט של קיר הסלון או איפה שהוא לא נמצא.

ט"ו בשבט, מעבר לזה שהוא ראש השנה לאילנות, הוא יום כזה שגורם לנו להסתכל סביב ולשאוף פנימה את היופי של הבריאה ובעיקר של הפריחה.

אז מה דעתכן, ביום הזה, להסתכל גם על העציצים שנמצאים אצלנו בתוך הבית פנימה, ולשאול את עצמנו, האם יש משהו שאנחנו יכולות לעשות מעבר להשקיה הרגילה? אולי יש פעולה מסוימת שאם נעשה אותה העציץ שלנו יצמח יפה יותר? חזק יותר?

עכשיו בואו נעבור לעולם המעשה, קחו את הזוגיות שלכן.

אתן משקיעות בה, אין לי ספק.

אתן מוצאות לעצמכו זמן לשיחות אחד על אחד, מדי פעם אתן נפגשות בבית קפה ואפילו יוצאות לחופשה זוגית פעם בשנה, וזה נחמד, והזוגיות שלכן מתנהלת על מי מנוחות יחסיים.

אבל תארו לכן שהייתן צריכים להשקיע רק עוד קצת בשביל שהיא תהפוך להרבה יותר מזה.

חברה סיפרה לי שבוקר אחד היא קמה במצב רוח טוב, ומיד על הבוקר היא קראה לבעלה, הסתכלה לו בעיניים ואמרה לו: תדע לך שאתה חשוב לי. הוא שאל אותה: נו? אבל?

והיא ענתה: אין אבל. פשוט רציתי שתדע את זה.

היא מספרת שכל אותו היום היה שונה לגמרי, היה משהו באוויר ביניהם, משהו מתוק ומרגש וקרוב, כמו בימים של ההתחלה. וכל מה שהיא עשתה כדי שזה יקרה הוא לעצור לרגע, להגיד לעצמה: "האיש הזה ממש חשוב לי" ואז לומר לעצמה: "אז למה שאני לא אגיד לו את זה?"

הדברים הקטנים האלו, שלכאורה נראים לנו טיפשיים ולא משמעותיים, הם הם הדשן שהזוגיות שלנו צריכה.

המילה הטובה, המחמאה, השיחה באמצע היום, הדקה הזו בה עוצרים, בתוך המירוץ, רק כדי לשאול את בן הזוג מה שלומו.

והדשן הזה מונע מהזוגיות שלנו להפוך לעוד משהו שהוא מובן מאליו, והוא גם משאיר אותנו קרובים וקשובים זה לזה, וכך קל לנו הרבה יותר למנוע סערות ופיצוצים.

כי אתן יודעות, כשעציץ מוציא עלה אחד חום או מתולע, אנחנו יכולות לזהות את זה, לטפל בו ולעצור את המחלה, אבל אם לא נשים לב לזה, תוך זמן קצר כל העציץ יהיה חולה ואנחנו נצטרך להשקיע בטיפול שורש.

ואף אחד לא אוהב טיפולי שורש.

שתהיה לנו שנת זוגיות פוריה, פורחת ונפלאה

מירי ויזל, מאמנת למציאת זוגיות, יועצת זוגית ויועצת לחיי אישות

לקבלת המדריך המלא להחזרת האינטימיות לחיי הזוגיות שלכם   לחצו כאן

בקרו אותי בפייסבוק: www.facebook.com/pashutzug

נייד: 050-4564246

אתר: https://pashutzug.co.il/

מייל: wieselma@gmail.com

 

שלחי פוסט זה לחברה

שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב email
דוא"ל
שיתוף ב print
הדפסה

חדש באתר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.