"הרצון החזק התעורר בי כשהייתי בכיתה ט'" כך התחיל החלום של האישה שמנהלת היום חברת הפעלות לנשים. זלדי בלום, בעלת מותג ההפעלות וביה"ס למפעילות: 'זלדי, ככה עושים שמח' מגלה לנו איך הכל התחיל. "הביאו פעם ראשונה מפעילה חיצונית להפעיל אצלינו, ראיתי אותה על הבמה וממש קינאתי בה.. אז אמרתי לעצמי- זלדי, את עוד תהיי שם יום אחד על הבמה ותפעילי!'"
בזכות מי הגעת למה שאת היום?
"בזכות הרבי מחב"ד.. למדתי בבי'ת ספר מאוד שמור, באידיש, לא עשינו בגרויות או חוצים ובאופן כללי אין המשך של אפשרות ללימודי תעודה אחרי שמסיימים תיכון. רוב הבנות בכיתה י"ב מתארסות ואז מתחתנות,עובדות בעבודות שלא דורש תעודה מקצועית.
"אני רציתי להיות מורה- אבל בגלל שבגיל תיכון ההורים שלי ואני התקרבנו לחב"ד (לפני כן היינו חסידי תולדות אהרן) לא היו מעוניינים להעסיק אותי במוסדות שלמדתי, כי כבר לא השתייכתי אליהם יותר, ובהעדר תעודה או הכשרה מינימלית – גם בחב"ד לא יכלו לקבל אותי. ניסיתי לעסוק בתחומים שונים, אך לא מצאתי את עצמי באף אחד מהם.. הסתובבתי בתחושת החמצה ומרמור.
"שנה אחרי החתונה שלנו גיסתי הקטנה חגגה בת מצווה, והמשפחה המרוגשת השקיעה באירוע חגיגי מתמיד, שכלל גם מפעילה שהלהיבה את הבנות. תוך כדי שהיא מלהטטת בין כולן, הבטתי בה ואמרתי לעצמי: זה מה שאני רוצה להיות. תמיד חלמתי לעמוד על במה ואף פעם לא הייתה לי את ההזדמנות לכך. ידעתי באותו הרגע שמצאתי את העבודה שלי. כמובן, שלא היה לי שום מושג איך הופכים למפעילה ומה זה דורש.
"למחרת, נסענו לרבי. בשעות הארוכות שהיינו בדרכנו לשם, אני זוכרת את עצמי ממלמלת לעצמי בלי הפסקה: 'אני לא יוצאת מהרבי בלי עבודה. אני רוצה להיות מפעילה'. זו הייתה החלטה נואשת אך נחושה; אני חוזרת לארץ ומתחילה דף חדש. באוהל, התפללתי מעומק הלב, ביקשתי מהרבי שיעזור לי להגשים את החלום החדש-ישן שלי: להיות מפעילה, לעלות על במות ולהלהיב קהל. ביציאה מהאוהל פגשתי אישה מקסימה בשם חיה מרנץ, שעשתה איתי את הדרך לכיוון 770.
"שוחחנו קצת ולהפתעתי גיליתי שחיה עוסקת בדיוק בתחום ההפעלות– היא מפעילה בארועים ומסיבות בצפת ומלמדת בחוגי ילדות. לא חשבתי פעמיים; אמרתי לה מיד: אני רוצה לעבוד איתך. בטיסה חזור לארץ, ישבנו אחת ליד השנייה ושוחחנו במשך 12 שעות, בהן דיברנו על הפרטים וסיכמנו על שיתוף הפעולה ביננו. נעזרתי בה בצעדים הראשונים של השיווק ואיסוף הציוד ויחד איתה התחלתי דרך חדשה בבית שמש, במרחק מאות קילומטרים ממנה. לאחר תקופה של עבודה משותפת, התבססתי בתחום ונפרדתי ממנה בהודיה על קרש הקפיצה שהעניקה לי".
יש לך עוד שאיפות לגדול? תספרי לנו איך הפכת למעצמה!
"מרגישה שאני עדיין בתחילת דרכי, לומדת את העולם החדש אליו נכנסתי, סיפרה לי קרובת משפחה בהתלהבות על הפעלה בה נכחה בארה"ב שהשתדרגה בזכות נעלי קפיצה חדשניות שחולקו למשתתפות. ביררתי קצת על המוצר והבנתי שמדובר במשהו מדהים שיכול להקפיץ את ההפעלות שלי לרמה אחת לגמרי, אם רק הייתה לי את היכולת הכלכלית להשקיע בו. כדי לייבא את נעלי הקפיצה לארץ הייתי צריכה להשקיע לא פחות מ- 10,000 ₪. היינו רק שנה וחצי מהחתונה, העסק עדיין לא הכניס מספיק ולא היה מאיפה לגייס סכום כזה. אבל כהרגלי, לא וויתרתי. כתבתי לרבי וביקשתי עצה. התשובה שקיבלתי הייתה "והלכת ברחבה". הרגשתי במוחש איך הברכה של הרבי מלווה אותי ודוחפת אותי להכין כלים גדולים לשפע שעוד יגיע. החלטנו להשקיע.
התוצאות היו מטורפות: הנעליים כבשו את הקהל בסערה, הזמנות נכנסו ללא הפסקה, עברתי מתיכון לתיכון ומבי"ס לבי"ס. בחלק מהמקומות הזמינו אותי רק בגלל הנעליים אבל הפכו ללקוחות קבועים כשהכירו אותי ואת סגנון ההפעלה שלי. המשכתי לרכוש ציוד יקר ומיוחד והבאתי את הדברים הכי חדשניים בתחום לארץ. וכך, תוך זמן קצר, העסק הקטן שלי הפך לחברת ההפעלות הכי גדולה בארץ למגזר החרדי. בהמשך פתחתי בית ספר למפעילות, היחיד מסוגו, והעברתי את כל סודות המקצוע למפעילות מדהימות שחלקן עובדות איתי היום בחברה. .
יש הבדל בין מי שאת לאור הזרקורים לבין מאחורי הקלעים?
"כן, ולא.. לאחרונה ניגשה אלי אישה אחרי הפעלה שמחה במיוחד ואמרה לי באידיש: ' דיין פנים שיינט פון שמחה!' הפנים שלך קורנות משמחה… אז זה באמת מה שאני, מאוד שמחה ומשתדלת כל הזמן לעשות שמח, במיוחד בבית להשרות אווירה שמחה,
מצד שני- אם בהפעלה הכל מרשים המיוחד וברמה הכי גבוהה, אז בבית בכלל לא.. בבית אני אישה פשוטה, זורמת עם מה שיש, רצה מילד לילד, מכביסות וסידור הבית אבל כן משתלדת מאוד שהכל יהיה בשמחה…"
איך מתמרנים בימים בהם את מופיעה בערב ויוצאת מהבית בשעות הקריטיות?
"רוב ההפעלות זה בשעות הבוקר או באמצע הלילה אז בתקופות העמוסות אני הרבה עם הילדים,
אבל דווקא בתקופת החופש, אני כמעט לא רואה את הילדים. הנס שלנו הוא שבעלי, שהוא ר"מ בישיבה, נמצא בבין הזמנים בתקופה הכי עמוסה שלי. בחופשות משפחתיות, אם יש, אני מצטרפת רק לשבת; אז משלימה את כל הפערים. אני מקפידה מאד להקדיש בכל יום כמה דקות לכוס קפה עם בעלי. לא משנה אם זה בשלוש בלילה או בשש בבוקר, אנחנו יושבים, משוחחים ומתמלאים מחדש. זה משהו שאני לא מוותרת עליו, אחרי תקופה שבה רצתי מהפעלה להפעלה, פתאום קלטתי שלא התראינו כמעט במשך שלושה שבועות; מאז זה הפך להיות חוק ברזל החשוב מאד לשנינו".
את מרגישה שאת ממלאה שליחות בעבודה שלך?
"מאוד! העבודה שלי היא להכניס שמחה בלב של אלה שמגיעות להפעלות שלי. אני רואה נשים שנכנסות כבויות ויוצאות מוארות. מישהי אמרה לי פעם: "20 שנה לא הרשיתי לעצמי לרקוד ככה". באירוע של בנות חולות סרטן, ניגשה אלי אחת ואמרה: "אני לא יודעת כמה זמן נשאר לי לרקוד, רקדתי הכי חזק שאני יכולה". בכל הפעלה אני מרגישה שאנחנו יוצאות מהגלות מתוך שמחה, הפעלתי בסוכות בבית הסוהר נווה תרצה, לאסירות.. היה מאוד מרגש ומחבר.. אחרי ההפעלה הן ניגשו לרב הכלא וביקשו ממנו ש'זלדי תבוא כל שבוע! לא הרגשנו שאנחנו בכלא..' כי ריקודים ושמחה פשוט מוציאים אונו מתוך כל המיצרים, זה גאולה פרטית בתוך הגלות ..
את מפעילה קהל מצליחה ובנוסף מנהלת ביה"ס למפעילות( מכירה מבפנים כמרצה אצלך בקורס 😉) איך זה בשבילך לייצר לעצמך קולגות?
כשפתחתי את הבי"ס זה הגיע מתוך שליחות, רציתי שכל אחת שרוצה להפעיל קהל ולהגשים את החלום שלה לשמח אחרות תוכל להגיע לזה בקלות, אז אח"כ כשראיתי איך הן באמת מצליחות ומתקדמות כ"כ רק שמחתי בשבילן ואיתן. וכשכן מתגנב לי חשש קטן בלב אני מתחזקת שהכל בהשגחה פרטית, ושלהקב"ה יש כ"כ הרבה שפע בשביל כווולן..
אז לא דואגת..
זכורה לך פשלה מאחת ההופעות?
כן .. ב"ה יכולה לספור את זה על יד אחת..
אחת ההפעלות שלנו זה מקפצת ענק של 100 מטר שעל זה אני מרקידה, צריך לזה שטח גדול ללא עמודים. בד"כ תמיכה מציינת את זה כמה פעמים, וכל בחוזה זה כתוב,
מישהי הזמינה את ההפעלה הזו והיה ציפיות ממש גדולות שהכל יצליח. שכחתי להגיד שצריך שהמקום יהיה ללא עמודים וגם סגרנו ממש ברגע האחרון ששחכתי לשלוח לה חוזה וסיכום הזמנה.
מגיעה לאולם והכל מלא עמודים. רק חצי מקפצה יכולנו לפתוח אז היה מקום רק ל200 בנות במקום ל400.. הבנות האחרות היו מאוכזבות וההפעלה עצמה הייתה חצי קלאץ'..
יצאתי בתחושה ממש ירודה מההפעלה הזו. אבל אחרי כמה ימים התקשרה הרכזת להגיד שהיא רוצה להזמין הפעלה כבר, אז זה הרגיע אותי שאם היא רוצה שוב הפעלה כנראה שבעיניה כן היה מספיק מוצלח, ואם הבנות נהנו- זה העיקר.
מה היעד הבא שלך? לאן את חולמת להתקדם?
"יש לי חלום למשהו חדש וגדול בסדר גודל שעוד לא נראה בארץ, אבל זה עדיין סוד🤣
כרגע עד הגשמת החלום אני מתמקדת בלשפר ולשבח את כל ההפעלות הקיימות, מוסיפה עוד ועוד דברים קטנים אבל שמשנים מאוד בפועל, כל פעם משהו אחר- ציוד ואביזרים מיוחדים וחדשניים יותר"
גילך הצעיר מצליח להשאיר פיות פעורים מול העשייה הנרחבת שלך, ספרי לנו מה סוד ההצלחה?
התמדה.. לא מוותרת גם כשנראה ששום דבר לא מתקדם, לא נשברת כשהשקעה גדולה התבררה כלא מוצלח ת הזמנו מאות מקפצות אישיות, בגלל שזה קצת גבוה אז זה מתהפך כדין שיווי משקל, כל כך שזה לא מספיק בטיחותי. כבר מעל שנה זה שוכב במחסן) לא נבהלת כשקורה משהו שלא ציפיתי, אבל בעיקר: מתחזקת כל הזמן שהכל בהשגחה פרטית, והאמונה הזו- זה מה שנותן את הכוח להחזיק את כל החברה הזו, לתפעל את כל העסק בהצלחה ובשמחה, כי כשהכל בהשגחה פרטית אני מרגישה שאני לא לבד בכל זה, הקב"ה איתי והוא מנהל את הכל הכי טוב
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
