השבוע אני נפגשת עם הזמרת והיוצרת תמר אנטון, אישה צעירה ומלאת רגש שכבשה כל במה אפשרית מול נשים חרדיות, בשירה שמעוררת את נמי הנשמה.
משפחה עם 'עבודות ברורות': "אני באה ממשפחה מאד מסודרת, כולם עובדים בעבודות ברורות ורציונליות כמו מחשבים, הוראה וכו'.. אבל לא באמת הצלחתי להיות במשבצת אחת כל הזמן, תמיד חיפשתי איפה ליצור ואיפה להתרגש, כתבתי תמיד שירים וקטעי מחשבות לעצמי… ושרתי בסעודות שבת עם המשפחה … לא יותר 😉 בתיכון שלי מאד השקיעו ביצירה של הבנות וערכו תחרויות שירים וכתיבת מופעים… בכיתה ט' זכיתי בתחרות אפילו לא ידעתי למה השתתפתי זה היה ממש נסיוני מצידי.. ומשם כבר הכל איכשהוא קרה, שרתי לתיכון, עברתי באולפנים מפה לאוזן, ואז רחלי גוטליב הזמינה אותי להיות חלק מלהקת "בראבו" דאז, ככה התחלתי להופיע והנה אני היום איפה שהקדוש ברוך הוא שם אותי והוביל אותי בצורה פלאית.
מי שהאמין בי יותר מכולם: סבא שלי, האמין בי תמיד בכל התקופות שעברו עלי והעריך מכל הלב באמת ובתמים את הנפש היוצרת שלי… הוא קנה לי אורגנית כשכמעט זרקו אותי מבית הספר… ונתן לי לקרוא שירים וכל מיני דברים יפים שהוא מצא … עד היום יש לי דף קטן בארנק עם הפתק שהוא כתב לי בכתב ידו את המילים היפות של ר' יהודה הלוי: "עַבְדֵי זְמָן עַבְדֵי עֲבָדִים הֵם – / עֶבֶד אֲדֹנָי הוּא לְבַד חָפְשִׁי: עַל כֵּן בְּבַקֵּשׁ כָּל אֱנוֹשׁ חֶלְקוֹ / 'חֶלְקִי אֲדֹנָי!' אָמְרָה נַפְשִׁי".
מתעטפת, בנשמה: אני מתקלפת לגמרי כשאני על הבמה, יוצאת ממני תפילה שאני לא מצליחה להוציא ביום יום… אני מרגישה קרובה יותר מתמיד לקדוש ברוך הוא כשאני שרה עם הקהל.
מהצפון למרכז: כשמדברים על השגחה פרטית אז מגלים שלכל יום יש פיתרון חדש. מה שברור זה, שכשיש סיעתא דישמיא גדולה זה הרבה יותר קל ממה שחושבים… כשה' שמח ממה שבן אדם עושה, הוא נותן לו סימנים כל הזמן, אני רואה את זה בתימרונים. בכל אופן עשיתי את ההשתדלות שלי ועברתי דירה מהצפון למרכז הארץ ככה שהוקל לי מאד בחלק של הנסיעות ברוך ה'…
עורק ראשי: אני מרגישה שה' מדבר דרכי, הכל ממנו, והמתנות האלו של השירה, של המוזיקה, של הדיבור ושל הכתיבה – צריכות לעבור ממנו לעולם דרך צינור – שהצינור זו אני… אני מזכירה לעצמי כל הזמן, לעשות את שליחותי הכי טוב, מקצועי וטהור, כי אני מעבירה פה את קולו של בורא עולם! וזה חייב לעבור הכי טוב שניתן! את המחשבה החזקה הזו חידדה אצלי דין דין אביב המדהימה, שלמדתי אצלה קורס משנה חיים. על המקום הנכון להרגיש עם העבודה שלי, לא ליפול לגאווה או לניתוק מעצמי חלילה אלא לגדל את שמו של הבורא בכך שאני מעבירה את לעולם הכי טוב שיש את המתנה שהוא שם בי.
חיוך משמים: ברוך ה' אני רואה סיעתא דישמיא כל הזמן! אבל ממש עד הדברים הקטנים לפעמים אני ממש מרגישה כמו מן חיוך וקריצה משמיים … חחח כן! ממש ככה! במעבר דירה אנחנו ראינו את זה בצורה ממש חזקה עין בעין! דוגמא קטנה, רצינו להשכיר את הדירה שלנו ברכסים… ולא ידענו כמה משלמים שכירות וחששנו גם, כי השקענו הרבה בדירה, בעלי פנה לשכן שלנו שאנחנו מכירים ממש טוב, בן אדם ירא שמיים עם משפחה מדהימה ואיכותית, ושאל אותו כמה הוא משלם שכירות (הוא גר בדירה כמו שלנו, רק בבניין ליד)
השכן מיד שאל את בעלי: למה אתה שואל? בעלי סיפר לו שאנחנו מתכוונים להשכיר את הדירה שלנו. מיד השכן התרגש וסיפר: "אנחנו בדיוק צריכים לפנות את הדירה שלנו ואנחנו ממש ככה מתחילים לגשש אחר דירה באיזור" מפה לשם משם לפה: יש לנו שוכרים מדהימים בלי לטרוח לפרסם ולדאוג, אנשים טובים ונחמדים. חיוך וקריצה מהשם אמרתי? – הנה לך.
השירה ממשיכה תמיד: יש הרבה פשלות, חחח כל הזמן, אבל אני לא זוכרת אותן … כי הן לגמרי הופכות לחלק אינטגרלי וחשוב במהלכה של ההופעה ושל ההתפתחות שלי… קורה שאני שוכחת מילים, קרה לי שהופסקה המוזיקה באמצע הופעה בגלל תקלה שלא ידעו איך לתקן, קרה לי שזייפתי ממש כי לא שמעתי את עצמי… חחחח או שכחתי את המילים כי אני בן אדם, והקהל זה נשים טובות ומהממות ששרו איתי והשיר וממשיך הלאה. והמוזיקה הפסיקה כי לא הכל בידיים שלנו… אבל השירה המשיכה שרתי עם הקהל מלב אל לב ותאמיני לי מיכל, היה לזה קסם מיוחד.
שיער לבן: וכן, לפעמים אני מזייפת וכשאני שומעת את זה בהקלטה אני מרגישה שצומח לי שיער לבן מרב שזה מפריע לי אבל אני מזכירה לעצמי שהקדוש ברוך הוא שם בי את התווים הנכונים לכל רגע. והתפקיד שלי הוא לעשות מה שביכולתי בכל רגע נתון.
מרכסים לאחיסמך: אני בן אדם חדש, תודה להשם! קל לי ממש! לפעמים אני מסתכלת בוויז סתם בשביל הכיף חחח בשביל לראות את ה20 דקות ואת ה35 דקות ואף פעם כמעט זה לא יותר מזה. ואני מאושרת! ושבת שעברה אחרי הדלקת נרות באתי אלייך מיכל לבקר, והלב שלי התמלא אור וחום מההזמנה שלך, אז איך השינוי מבורך ולטובה ובתפילה הלאה שיהיה עוד יותר טוב ועוד יותר טוב.
ניפגש בהמשך: יש שירים חדשים על הפרק, ומופע חדש שהוא רק שלי על הפרק, אולי אני נראית קלאסית עם סיפור חיים כיפי ורגוע… אבל האמת היא שעברתי גלים גבוהים וזרמים חזקים בחיים שממש מתחשק לי לספר דרך מוזיקה… אז בקרוב, מקווה לעשות את השליחות שלי גם בסיפור שלי. ואם אפשר רגע לומר לכל מי שקוראת את הראיון הזה, תודה שאת פותחת את הלב בהופעות שלי, תודה שאת שרה יחד איתי, תודה שאת שמחה להיות ובוחרת לשמוח ולשיר… מחכה לפגוש אותך שוב דרך הצלילים.