״שלום סיון, שמי יחיאל, אנחנו יושבים שבעה על סבתא שלי, סולטנה בת חתון, ורוצים לשתף. אולי גם לכם הייתה סבתא כזאת:
בפרשת השבוע, עשיו הרשע אומר ליעקב: 'יֶשׁ לִי רָב'. זו התפיסה שלו כלפי השפע והרכוש שלו – יש לו, והרבה. יעקב אבינו עונה: 'יֶשׁ לִי כֹל'. כלומר, יש לי הכל, אני לא זקוק לעוד, וגם מוסיף: 'קַח נָא אֶת בִּרְכָתִי'.
פרשנינו שואלים: למי יש יותר, ליעקב או לעשיו? יתכן ולעשיו יש יותר רכוש, אבל הוא לא רגוע, הוא כל הזמן רוצה להשיג יותר. לעומת זאת, יתכן וליעקב יש פחות, אבל בהרגשה שלו – יש לו הכל.
יעקב אבינו יודע שהכסף הוא האמצעי ולא המטרה. הוא עובד קשה ומתפרנס, אבל יודע מה העיקר ולא מתבלבל: הילדים, המשפחה, ארץ ישראל, עם ישראל, התורה, החסד. זה העיקר, הכסף הוא רק הכלי. המירוץ שלו להצלחה הוא לא להצלחה חומרית.
כזאת הייתה סבתא סולטנה. כמו יעקב, גם היא עלתה לארץ ישראל, למעברה בבית שאן, ובהתחלה לא היה לה כלום. בעמל רב, ביחד עם סבא יחיא ז"ל, היא עבדה בלי סוף, הקימה משפחה לתפארת, הקימה בית כנסת, זכתה להכניס ספר תורה, לתרום לנזקקים ולא הפסיקה לעזור לזולת ולעשות מצוות ומעשים טובים.
כנכד, הדבר שהכי שימח את סבתא בעולם היה כשאתה אוכל אצלה ושבע, ואם אתה גם ישן קצת ונח – אז בכלל היא הייתה בגג העולם.
העולם אולי רץ קדימה בתחרותיות, אבל סבתא סולטנה היקרה קמה כל בוקר בתחושה של יעקב אבינו: יֶשׁ לִי כֹל. ותמיד הרימה עיניים לשמיים ואמרה: תודה על כל מה שנתת.
שנזכה להעריך את הדור הזה וללמוד ממנו,
יחיאל, הנכד הכי אהוב עליה בעולם, שעכשיו מבין שכולם הרגישו כך".
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
