היא נמצאת איתך מהגן,
שותפה שלך ואיתך
ברגעים שמחים, מרגשים ומפתיעים.
(גם כאלה שגרמו לך להשתטח על הרצפה מבכי)
היא נמצאת איתך מהגן,
איתך באש ובמים, בטוב וברע,
מחברת הקשקושים שלך בשעת צרה.
(הייתי שמחה אם לא היו רואים בה רק שמש, דשא ובית קטן)
היא נמצאת איתך מהבית ספר,
חולקת איתך מקום מול הלוח הלבן,
היא מסמנת לך לבוא, להיות בקרבתה.
(רק בבקשה, לא בשורה ראשונה)
היא נמצאת איתך בבית ספר,
בזמן ההפסקה, שולפת משחקים כל דקה,
כאילו היא קוסם בהפתעה.
(עטופה בכחול לא זרחני אבל גם לא בהיר בגדול)
היא נמצאת איתך בתיכון,
לומדת ומשננת ביחד איתך את החומר בביטחון,
לא מתעייפת ולא מתייאשת,
גם אם היא תקועה באותו המקום כבר רבעון.
(כי עם האוכל בא התיאבון)
היא נמצאת איתך בתיכון,
כמה חוויות עברת איתה,
בעצם מה לא,
לימודים, עצבים, שמחות, קניות וויכוחים.
(ולא על מי עקפה את מי בתור בסופר)
היא נמצאת איתך מאז שהיא קטנה,
או לכל הפחות בשלבי הצמיחה,
ואז היא פשוט נעלמת, מתאדה,
כאילו בלעה אותה האדמה.
(והיא לא פרח, דבורה או טיפה)
היא נמצאת איתך מאז שהיא קטנה,
או לכל הפחות בכאבי הגדילה,
כמוך גם לה יש מצבי רוח משתנים בשנייה,
ואז היא פשוט נעלמת, מתאדה,
שוכחת את כל מה שהיה.
(כאילו את לא היית שם שהיא נשברה…)
היא נמצאת איתך מאז שהיא קטנה,
או לכל הפחות ברגעי ההתפתחות המרשימה,
פתאום היא מגיבה אחרת, לא על הכל פותחת מלחמה,
ואז היא פשוט נעלמת, מתאדה,
מדלגת מעלייך כאילו את עוד עציץ בגינה.
(מה?! עוד לא השקו אותך?! איזו חוצפה!)
היא נמצאת איתך מאז שהיא קטנה,
או לכל הפחות שנדלקות נורות המסקנה והתובנה,
פתאום היא רואה דברים מזווית שונה,
יודעת לדבר ולהקשיב מהשנייה הראשונה עד האחרונה,
ואז היא פשוט נעלמת, מתאדה,
מפסיקה את המנגינה שכתבתן יחד על דף במחברת שורה.
(אמרנו קודם רה, ואז מי פה סול! מה כבר שכחת?!)
היא נמצאת איתך מאז שהיא קטנה,
או לכל הפחות מאז שהכרת אותה, בכל תחנה חשובה,
ואז היא נעלמת, מתאדה,
עולה בתחנה הראשונה לרכבת הראשונה שמגיעה,
רקדת לה בחתונה והיום היא כבר נשואה,
והיום אחרי תקופה את כבר מבינה,
היא כבר לא אותה חברה טובה,
למרות שאת עדיין מחשיבה אותה לקרובה.
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
