"תמיד האמנתי שההכנות לשבת, הן אחריות שלי בלבד. ככה גדלתי, ככה התרגלתי, הילדים היו צפופין ותמיד צעירים מדיי, בעייני, כדי לקחת אחריות" משתפת חני, אישה מדהימה שהחליטה לחלוק איתנו את הטיפים שלה בהכנות לשבת. "אבל באיזה ערב אחד, זה קרה אחרי שקרסתי מול פרויקט בעבודה והבנתי שלבד אני אצליח להרים פה שבת, שאלתי את עצמי למה בעצם הכול צריך להתבצע על ידי, החלטתי לנסות משהו קטן: לשאול את הילדים במה הם רוצים לעזור".
ישבנו סביב השולחן ושאלתי כל אחד: "במה היית רוצה להשתתף בהכנות לשבת?" לא העברתי משימות מלמעלה, רק הצעתי אפשרויות ופתחתי מקום לבחירה. הופתעתי מהרצון שלהם להיכנס פנימה לא רק כדי לעזור, אלא כדי להביע את עצמם. זה כבר לא היה "מי יעשה", אלא "איך אני הולך להפתיע את כל המשפחה ביכולות שלי".
מאז, בכל יום רביעי, אנחנו מתחילים את ההכנות לשבת במצב רוח טוב ובלחץ מינימלי. כל אחד בוחר תפקיד שמתאים לו, והאווירה בבית השתנתה: פחות עומס, יותר שותפות.
הבכורה שלנו מכינה עוגה בקביעות עם טאצ' אישי שמשתנה מדי שבוע. הבן בן ה-11 לקח בעלות על הסלטים: חותך, מתבל, מעביר לקופסאות מסודרות, כמו שף קטן.
הילדה בת ה-10 למדה להכין דגים בתבנית אפיה, בהתחלה ביחד איתי, ועכשיו כבר כמעט לבד.
ואפילו הקטנים תורמים במעט עזרה (בעיקר השיתוף!): חותכים ניירות מטבח, מחברים פתילות ללמצופים – לנרות שבת, ומרגישים חלק ממשי מהטקס.
הבנתי שילדים מתמלאים גאווה כשנותנים להם אחריות אמיתית. כשהמשימות ברורות וכל אחד יודע מהו תחום האחריות שלו, נוצר מרחב של אמון. אני הופכת בעצמי, ליותר ויותר מלווה ומאפשרת.
חני נותנת טיפים קטנים למי שרוצה להתחיל:
-
לשאול, לא להטיל. מה מעניין אותם? מה הם סקרנים לנסות?
-
לפרק משימות לרמות קושי: קטנים מקבלים דברים פשוטים ובטוחים, הגדולים יכולים להתנסות במטבח עם ליווי.
-
להגדיר יום קבוע: אצלנו זה יום רביעי, מונע לחץ של הרגע האחרון.
-
לתת מקום לבחירה וליצירתיות: זה הסוד למוטיבציה שמגיעה מבפנים.
-
לשבח על תהליך, לא רק על תוצאה, למשל: אני מעריכה את זה שמדדת באופן מדוייק את הכמויות לעוגה המוצלחת הזו! אני שמחה שלא דחית את סידור הספה, עכשיו אני יכולה לשבת עליה בנחת ולקפל כביסה'כשאנחנו מתמקדים בדרך, ולא רק בתוצאה, זה מחזק אחריות וביטחון.
הבית הוא של כולנו, והשבת היא חג של ביחד. כשנתתי לילדים להוביל, גיליתי שגם אני מרוויחה: פחות עומס, יותר קשר. והשבת שמגיעה, כאילו מלטפת כל אחד ואחת בבית שלנו, ולוחשת: תודה שהתכוננתם לכבודי!
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
