קטגוריה: מדורים

יש חוקים וכללים שעל פיהם העולם עובד, וצריך להתנהל בו בצורה הגיונית ולעשות את המאמץ וההשתדלות שלנו. אבל צריך לזכור שיש מי שקובע את הכללים האלה ויש מי שמנווט את מהלך החיים שלנו ואת ההיסטוריה >>>

"כשהוא ניתק הרגשתי פגועה מאוד, כאילו אני שום דבר, כאילו הפכתי לאוויר בשבילו. לא הצלחתי להבין איך אחרי כל כך הרבה שנים של קשר, חיים משותפים וילדים, כשעל פניו הכול נראה בסדר, פתאום אני כאילו לא קיימת בשבילו..."

במערכת הפוליטית התמונה לא ברורה, אבל הנה כותרת ברורה ומובהקת: מחר תיכנס השבת הראשונה של שעון החורף, וזו תזכורת חשובה >>>

"אני בוחר בכם, אומר לנו אלוקים, ולא מואס בכם. אף פעם לא יימאס לי מכם. לא יהיו בחירות חוזרות כל כמה שנים. זה נצחי, לתמיד...."

"חשבתי על כל הילדים והאמהות שלא נמצאים ביחד, לא משנה מאיזו סיבה ולא יכולים להגיד מילים טובות זה לזה, או להתחבק, ולהתחזק , או לדבר אהבה שהיא כל כך טבעית, בין הורים לילדים, ועל כמה כוח יש לנו ההורים, האמהות – להעניק לילדים שלנו כל מה שאנחנו יכולים - פשוט כי אנחנו כאן..."

קיבלנו עוד שעת שינה הלילה, בזכות המעבר לשעון חורף. אבל ההפטרה שקראנו השבת מגלה לנו סוד, שאם נתמיד בו, נוכל להתחיל תמיד את היום שלנו עם יותר אנרגיה, גם אם לא קיבלנו שעה נוספת של שינה >>>

"כשמגששים בחושך, הקושי גדול במיוחד. אינך יודעת מה מחכה מעבר לפינה, כמה זמן תימשך הדרך, ואם תפגשי סכנה או אור. בתוך המקום המוכר, אפילו כשהוא כואב, לפחות יודעים ממה צריך להיזהר. לצאת ממנו פירושו לצעוד אל הלא נודע..."

כי אני לא רוצה שהילד שלי יוותר רק כי אמא אמרה. אני רוצה שיום אחד, כשאני בכלל לא אהיה לידו, הוא יראה מישהו שצריך עזרה, יראה חבר שנשאר בלי, יראה אדם שקשה לו — והלב שלו יזוז מעצמו.

"כי אמא לא באמת יוצאת מהבית. הגוף יוצא. הראש נשאר במטבח. הלב בחדר של הילדים. והטלפון? הוא מוקד שירות לקוחות שפתוח עשרים וארבע שעות ביממה. ובינתיים, אבא יוצא מהבית...."

"רגע לפני שהרוח מטלטלת את העצים, שהעלים נושרים בגווני אש רכים, רגע לפני שהשמש חומקת מוקדם ושגרת הסתיו תביא איתה צעיפים ועיטופים, רגע קודם, אני מחדשת את הישן שלי ומזכירה לעצמי את אחד התפקידים המשמעותיים שהענקת לי... אני חוזרת למשבצת של אמא..."