קטגוריה: מדורים

עוד לא היה יום כיפור כזה בתולדותינו. הנה רק כמה רגעים מיום כיפור תשפ"ה, אתם מוזמנים להוסיף עוד ולספר מה עבר עליכם.

היא מסובבת באוויר, ואומרת שלוש פעמים  "זה כפרתו, זה חליפתו , זה תמורתו.." ומסתכלת למעלה לשמיים ואומרת לריבונו של עולם "זה לנחמן שלי, תכפר לו" 

"פעם זה היה שהתחלקתי עם הנכדים בקפה שלי, פעם הוא התקרר, פעם שתיתי במהירות ולא בנחת, פעם יצא לי לא טעים ולא היה לי כוח להכין חדש . והנה, עכשיו אני אכין לי קפה טובבב כזה לשתות בנחת, חם, טעים, שליו..."

איך מרפאים את הלב אחרי אובדן? איך קמים אחרי משבר לאומי? איך מתאוששים מסטירה כואבת על שני הלחיים? סיון רהב מאיר בדברי חיזוק ונחמה לתקומה עולמית

האמת הפשוטה של השופר, זו שעומדת מול קול האזעקות של מחשבות השקר כל כך אותנטית וחמה, שאפשר רק לשתוק ולהקשיב, ולהקשיב... | החלק היומי

שנה שעברה היא עמדה בדיוק מול החלון הזה והמתיקה דינים וטעמים, והוסיפה תפילות שימתיק לנו השם את הימים.. אבל בפועל היו ימים כלכך חמוצים, עד כאב. רגעים מרים עם צביטות בלב. היו רגעים של שבר עם טעם לפגם ביומיום.

בשביעי לאוקטובר נחתה על העל שלנו מכה קשה, אבל שנה לאחר מכן, ממש באותה עוצמה, קיבלנו את הבשורה הטובה על לכתו של האבק האנושי מן העולם | החלק היומי

במילים מוכרות מהמקורות, הפרשה מזכירה שהימים האלה הם הזדמנות לחזור לעצמנו, ברמה האישית וברמה הלאומית | החלק היומי, פרשת ניצבים

תכירו אותם ואל תשכחו לשלוח חיבוק, מכתב או תפילה: שני התינוקות האלו נולדו בשבוע האחרון לאימתיהן, אלמנות המלחמה הזו, ויש להם אמירה עוצמתית שכדאי לכולנו להפנים

"מה הוא עומד מהצד, שם למעלה, ובכל מקום, בתוכי ובחוצותי, ורואה אותי גדלה, גדלה מזה, ורואה אותי צומחת מתוך החבטות בזגוגיות האקוורריום שלי - אף אני, אמא אחת פשוטה - עומדת ומתבוננת ורואה אתכם צומחים והופכים לגזעים מרגשים" | דסי זייבלד, פותחת את הלב האימהי מול העוצמות של אלול