היום מציינים את יום ההוקרה הממלכתי לפצועי מערכות ישראל ופעולות הטרור. לצערנו, השנה התווספו אלפי פצועים גיבורים חדשים, שראויים להוקרה. הדברים הבאים שאמר הרבי מלובביץ' מוקדשים להם.
אחרי מלחמת יום כיפור, הגיעה קבוצה של נכי צה"ל לביקור בארצות הברית. הם נכנסו לביקור אצל הרבי, ויצאו ממנו מחוזקים.
"החיצוניות היא דבר חשוב," הוא אמר, "אבל היא בהחלט לא הדבר היחיד. אנחנו מאמינים שבתוך הגוף שלנו שוכנת נשמה אלוקית שהיא העיקר באדם. הגוף הוא כלי שנועד לאפשר לה למלא את הייעוד שבשבילו באה לעולם.
ומה אם הגוף פגוע? מה אם הוא מוגבל? ובכן, גם אז הייעוד של הנשמה אינו מתבטל והיא תמשיך לחתור כדי למלא אותו. אומנם הגוף חסר, אבל הנשמה תקבל אז 'אקסטרה כוח', ותהיה בה עוצמה כפולה כדי שתצליח במשימותיה. לכן אני חושב שראוי לקרוא לכם בשם אחר, אמיתי יותר. לא נכי צה"ל אלא – מצוייני צה"ל".
אחד החיילים, יוסף קביליו, איבד את רגלו בקרבות ברמת הגולן. הוא סיפר לאחר מכן בהתרגשות שהרבי אמר לו רק שתי מילים: "תודה רבה!". אבל לדבריו, "אלו היו בדיוק המילים שהלב שלי היה צריך לשמוע. מאז הפציעה ליוותה אותי תחושה מתסכלת: אני נתתי את הנשמה לעם ישראל והקרבתי אפילו חלק מגופי למענו. והאנשים – חלקם אדישים כלפיי ואחרים מרחמים עליי. אף אחד לא יודע להעריך באמת מה עשיתי עבורו. כשהרבי אמר לי 'תודה רבה' הרגשתי שהוא אומר זאת כנציגו של עם ישראל, ומבטא את ההערכה והכרת התודה על מה שנתתי".
יש עוד הרבה מה לעשות בתחום. אבל תחילה נאמר גם אנחנו, ביום הזה: מצוייני צה"ל, תודה רבה.