האם אנחנו יודעים להכיר טובה ולומר תודה בזמן אמת? בשבת קראנו בפרשה על פטירת מרים הנביאה במהלך המסע של העם בדבר. ואז, פתאום – אין מים. העם צמא.
מה קרה פה? חכמינו מסבירים שבמשך ארבעים השנים במדבר, בני ישראל שתו מים מבאר ניסית שליוותה אותם. אבל רק כאשר מרים נפטרה, הם גילו שהבאר הזו הופיעה בזכותה של מרים.
ארבעים שנה של מים חיים, מתוקים וטובים, שהם הבסיס של החיים, שאי אפשר בלעדיהם, אבל בזמן אמת – אף אחד לא שם לב ולא הבין בזכות מי הם קיבלו אותה. רק עכשיו הם קולטים כמה היא חסרה.
הרבה אנשים מביאים לחיינו ברכה, בלי שתמיד נדע לזהות זאת. זוהי הזדמנות להסתכל מסביב וגם להוקיר אותם.
הדברים מוקדשים לעילוי נשמת סא"ל דור גדליה בן שמחון, המג"ד שנפל בלבנון לצד נופלים יקרים נוספים, הי"ד, שמזכירים לנו כמה עשייה שקטה יש סביבנו, בכל רגע ורגע, שהיא יומיומית, ללא כותרות.
לזכרם.
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
