שבוע שעבר אמרתי לחברה שלי שיש לי עומס מאוד גדול. האמת שהתכוונתי דווקא לעומס טוב, אבל מה שאני אומרת עכשיו – מכוון לכל סוג של עומס. כי בואו, החיים מורכבים מעומס טוב, ולפעמים מעומס עוד יותר טוב , ולפעמים מעומס שממש לא קשור לטוב… לפחות לא בהרגשה.
תכלס היה לי כל כך צפוף הזמן ולא הצלחתי למצוא זמן לדברים שרציתי להספיק עוד. (כמו קפה עם לברה, והליכה על חוף הים ופודקאסט שממש רציתי לשמוע ועוד כהנה וכהנה) והחברה שלי אמרה לי משהו, שלפעמים גם אני בעברי הייתי אומרת. היא אמרה לי: "תמנני את החיים שלך. תייצרי את המינון כמו שמתאים לך. את יכולה להוריד לעצמך עומס ולקבוע כמה עומס יהיה לך בחיים'.
הנהנתי לה עם הראש, ושתקתי.
בניגוד למי שהייתי פעם כשהייתי גם אני זורקת את המשפט הזה בנון-שלנטיות לחברה עמוסה, היום אני יודעת שיש עומסים שאנחנו יכולים למנן אותם ויש עומסים שפשוט מתעמסים עלינו.
בלי לשאול ולהתייעץ ולא תמיד יש לנו בחירה אמיתית בהם.
לדוגמא, אם פתאום מישהו קרוב מהמשפחה באשפוז רפואי, זה לא ממש עומס שאני יכולה לנער מעליי. או אם פתאום ילד שלי עם בעיה זה לא ממש עומס שאני יכולה לשים בצד ולהגיד נו זה לא שלי.
או אם פתאום ברוך השם יש שמחה גדולה במשפחה וצריך לעזור – לא בטוח שאני רוצה לשים את עצמי בצד. ואם אין לי גרוש בארנק, אני ממש לא במצב שיכולה לבחור איזו עבודה לבצע ואיזו לא כי כרגע אני צריכה כל שקל.
יש עומסים שאין לי בחירה בהם. וראה זה פלא – ברוב הפעמים – העומסים שאין לי בחירה בהם – באים בהפתעה, בלי לשאול אותי, ונוספים לעומסים שאני קבעתי לעצמי (עבודה, פגישות, קניות, יציאות עם חברות, משק בית רגיל וכולי וכולי) .
במדוברית צחה קוראחם לזה בלתמ"ים. ויש תקופות או אנשים שיש להם הרבה בלתמי"ם. מהרבה סיבות.
ואל תחשבו שאני לא יודעת מה זה למנן עומס – למשל – בעבודה שלי שמתי לב שאני באמת עמוסה מאוד והבנתי שאני צריכה לבזר קצת סמכויות, ובאמת לקח לי תקופה, אפילו נכבדה, והצלחתי לחלק את התפקידים בצורה נכונה – באופן שהכל ימשיך לתפקד כמו שצריך בלי שכל העומס רובץ עליי.
אבל היי- – – להגשים את החלום הזה לקח לי משהו כמו שנתיים. או לדוגמא היה לי באמת חלום לרדת 20 קילו אבל זה לא שחלמתי אותו בלילה וקמתי בבוקר בלי 20 קילו. עברו כמה חודשים של עבודה מאומצת מאוד כדי להצליח להיות קצת יותר רזה.
היה לי חלום ללמוד משהו בתחום האימון אבל הייתי צריכה לחכות שיפתח קורס מתאים ושיהיה לי כסף מאורגן לטובת העניין ושאסדר לי זמן שלא יבוא על חשבון שום עומס אחר כי "אין מערבין עומס בעומס" ואז יכולתי ממש טוב להגשים את החלום שלי. גם אם זה לא תמיד היה מתוך תנאים מיטביים – עדיין הצלחתי להגשים את החלום. והאמת שיש לי עכשיו חלום לשפץ את המטבח אבל החלום הזה עוד לא מתגשם הוא קורם עור וגידים. כנראה שצריך בשבילו לילה אחד בהיר ומוצלח לחלומות, עם כמה עננים ברקע וערימת דובוני אכפת לי ורדרדים – ויום אחד הוא יצא לפועל (צריך בשבילו גם כמה אלפי שקלים, לא בחלום – במציאות)
פעם פעם כשהיינו צעירים וידעתי שאני הולכת להיות אמא בפעם הראשונה החלום שלי היה עגלה בצבע אפור עם קצת צהוב, כי זו הייתה ה"מודה"- האופנה, וזה מה שהיה לכל החברות שלי. בסוף זה התגשם לי כמעט: היתה לי עגלה צהובה עם קצת אפור, אבל זה היה עדיין בגדר החלון שהתגשם לי, ככה כמעט בלי להרגיש.
וככל שהצטרפו הילדים שלנו לכנופייה המשפחתית וגדלו, כך נוספו חלומות לרכבת החלומות שלי. כל אמא ואבא, יודעים וזוכרים מה הם חלמו על המשפחה המאושרת שהם רצו להקים. על הקשרים האישיים, על זמן האיכות שיוענק לכולם, על מידת ההשקעה הרוחנית וההורית. ולכולנו חלק מהחלומות הלכו קצת לטייל ביער וקצת התבלבלו בשביל ואולי אבדו.
אבל פה אני רוצה להגיד משהו: אסור להתייאש מחלומות. גם כי חלומות הם השאיפה הזו שמושכתותנו למעלה.
וגם כי הרבה הרבה חלומות מתקיימים מתממשים ומתגשמים. רק לא מתי שהיועץ שיווק אמר, אלא מתי שמבשיל להם הזמן.
מה שאני אומרת פה זה שלחלומות צריך זמן.
גם יוסף הצדיק חיכה דקה וחצי עד שזכה וראה את חלומותיו קורים בפועל.
כי ככה זה בשוק ההון. אתה משקיע בהון ומחכה לו המון זמן עד שיישא תשואה. לפעמים הגרפים מאכזבים מאד. ואז המומחה אומר חכה עוד קצת זה יישא את התשואה שלו, ויומאחד פתאום ההון הופך להמון.
קחו מחברת סודית (אפשר את אותה אחת מהפרקים הקודמים….) ותניחו שם את כל החלומות. יום אחד, אולי מחר אולי עוד המון זמן, יש סיכוי שעל רובם תעשו וי….
ויוסף השם עליכם,
עליכם ועל בניכם,
ועל חלומותיכם.
נון בית כי אם כבר דיברנו …
אחת הדרכים האימוניות להגשים לעצמינו חלומות קטנים היא היגד אמוני – מילים חיוביות וטובות שנגיד לעצמינו באופן חזרתי.
1.תחשבו מה אתם רוצים שיקרה בחיים שלכם, בעזרת השם
2.תכתבו את מה שאתם רוצים בעתיד כאילו הוא כבר קיים בהווה.
3.כתבו בלשון הווה, חיובי, דברים שחשובים לכם, שהם ברי שינוי מצידכם . (למשל -לא בצורה של "אני לא אוכלת משמין", אלא "אני אוכלת מזון מרזה/ בריא")
4.תגידו את זה כל יום – אפילו פעמיים \.
5.תוסיפו תפילה – מאסט.
לאט לאט, בלי שאני מבטיחה כלום, אבל עם שראיתי את זה קורה – תראו איך קורים דברים…..
יום אחד תקראו את זה ופשוט לא תאמינו….
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
