כל התוכן המעניין לאישה החרדית
שבת
|
ט׳ בסיון ה׳תשפ״ד
|
15/06/2024

בכל בית יש ריח מיוחד בערב פסח, נשמת אותו כבר? | דסי זייבלד

תרגיל העושר: מה היה המאכל של חול המועד פסח שהכי אהבת להתענג עליו? זכרונות של פסח נוסטלגי תמיד יהיו מעורבים בריחות עדינים של התחדשות, ניקיון ו... קצת השוואות! | אז אם כבר נוסטלגיה, בואי נהיה כנות ומאושרות | על שהיה לאבותינו ועל שיש לנו
| קרדיט: shutterstock

 

הגג של הארון בחדר שינה היה הראשון להתארגן לחג.

אבא ואמא שלי ניקו אותו היטב היטב, אולי יומיים וחצי אחרי פורים.

ואז היה הולך אבא שלי, שיחי', לסופרמרקט, או לדבר החדש הזה שקראו לו צרכניה, והיה קונה מצות, וקמח תפוחי אדמה, וקפה וקונפיטורת תות שדה (קונפיטורה אצלי זה מילה של פסח. כל השנה משום מה אכלנו ריבה. בפסח זה פתאום קיבל שם אחר על הטיקט. )

על הגג של הארון היו עכשיו מצרכים שאנחנו, הילדים, מהגובה דשא שהיינו, הרמנו את הראש למעלה עד שכמעט נתקע לנו הצוואר בגב (הכי קרוב שיכולתי להסביר . תנסו תרגישו) לראות אילו הפתעות פסחיות מחכות בשקיות למעלה. ומחלק מה שמצא אבא, הוא קנה שניים. כי ככה זה היה אז-

אם הלכת מוקדם לקניות, עוד היה.

אם זה היה כבר אחרי שפשטה להקת הארבה על המדפים, לא נשאר כלום.

ולא. לא היתה אספקה נוספת.

מה שהיה על המדף, זה היה כל המלאי.

ומי שלא קנה מוקדם, לא השתמש בקונפיטורה באותה שנה. או שהכין לבד.

לקנות שלוש, לא נראה לי שמישו בכלל חשב שצריך. היו לנו עיניים קטנות, עד שלמדנו לגדול.

היתה חשיבה מדוייקת. האחד הנוסף היה אקסטרה, אבל שלוש??? מפיתום. מה שיש, את זה אוכלים.

והגיוון?

קטן. מצומצם. המון דברים בכלל לא היו קיימים. המון דברים , שכבר היו כן בשטח, לא יוצרו בכשרות מיוחדת לפסח, וההיצע היה מכווץ מאד.

ככה גדלתי.

אני זוכרת את ההתרגשות שהיתה לנו כשאבא שלי עמד על הסולם והעלה את האוכל שלנו של פסח לסליק. את הנסיונות לנחש מה יש בשקיות.

חלפו שנות דור. אפילו דור וחצי.

אני מסתכלת על מה שקורה היום, בהאנגרי הענק שהחליפו את הצרכניות.

שטחים לא נגמרים של מדפים עמוסים באוכל מכל הסוגים, החברות, הכשרויות,  והמותגים.

גיוון שלא שיערו אבותינו, אפילו אלה שכבר לא קשורים ישירות למצרים. ושפע שלא נגמר.

ייגמר מהמדף?

-חמש דקות המחסנאי מוציא לך גיברת.

נגמר מהמקרר?

-חכי פה עוד שניה הוא מביא ארגז.

אין במחסן?

-אחר הצהריים מגיעה עוד משאית עם משטחים.

ונשפך

ונשפך

ונשפך…….

וכל משפחה ובית, קונים לפי יכולתם, הן ה"מנהגית" והן הכלכלית.

אבל יש.

יש שפע.

ואז

אני נזכרת בארון חדר השינה

ובציפיה שלנו, הילדים , לפסח על כל הצמצום שבו, כשכפית קונפיטורה על המצה,  היתה לפעמים הממתק היחיד שהכרנו, ואני כלכך מתגעגעת.

ופתאום- מרגישה עשירה.

מה עשירה,

מלייאנית.

 

חמי שליט"א,  הוא איש ירושלים. ירושלים של די פעם.

ולשבת הסמוכה לחג- שבת הגדול- קראו בירושלים  "שאבעס טראנטע"   (כן כן… ממש כמו שהבנתם. שבת טרנטה.)

וזאת על שום מה?

כי מרב עניות של ימים עברו, היו לילדים בגד אחד או מקסימום שניים לשבת. לפני פסח, היו מכבסים את הבגד ואז שומרים לחג ובשבת הגדול לבשו את בגדי שבת היותר פשוטים או ישנים, כדי לשמור את המכובסים לחג.

וסיר?  לא היו אז  לכל משפחה את כל התצוגת סירים שיש לנו היום. אחד לדגים, אחד לדגים שנעלבו, אחד עמוק למרק אחד לתוספת של המרק, אחד עם מכסה זכוכית לאוכל שרוצה להרגיש שחרור וחמישה אחרים למנה עיקרית וגלילותיה.

היה סיר אחד.

בשבת הגדול אכלו בו חמין, ובמוצ"ש שפשפו אותו היטב היטב עם חומרי ניקיון (סנט מוריץ, פפפחחחחח, הצחקתם אותו), הבריקו היטב עם צמר פלדה עד שנצץ בשמש (נו, פסדר, בשלושה כוכבים של מוצ"ש) וירדו "למגעיל השכונתי" להכשיר אותו לפסח. למחרת כבר התבשל בו ה"גולאש" לפסח.

ואני לא הולכת בכלל עוד דור אחורה, כשניצלו את שומן העוף, וחלקים נוספים בו,  כדי לטגן דברים כי לא היה מושג של שמן לפסח…..כשניצלו כל פיסת משו כשר, כי זה היה מה שהיה

ו ז ה ו .

 

אז  בימים האלה, כשאנחנו מתכוננים לחג, ומתוך הרחבה, והרחבה – אני מתכוונת, שגם אלה שאין להם, אין להם ממש, (וגם שם הייתי…. במחלקה של ה"עניים" ממש, על באמת) עדיין יש לנו,

לכולנו,

כל אחד בדרגה ובמדרגה שלו-

פי כמה וכמה

ממה שהיה לאבותינו.

 

תרגישו את העושר.

תמששו אותו. תנשמו אותו.

הוא לא ממש בחפצים. החפצים רק עוזרים לנו להבין כמה אנחנו עשירים.

וכשמבינים את החפצים

נוצר העושר בלב.

זה שאפחד לא יכול לקחת לנו.

העושר ששמח בחלקו.

עוד כתבות שעשויות לעניין אותך

שיחה

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פוסטים אחרונים

הפתעה בפנים: משפט מוטיבציה בשבילך | ז' סיון תשפ"ד

לפני 2 ימים

|

0

בהשקעה הנאמדת ב- 6 מיליון ₪: מותג האופנה RESERVED מגיע לראשונה לירושלים ופותח סניף דגל בקניון עזריאלי ירושלים

לפני 2 ימים

|

1

ארוחת צהריים עסיסית ומפנקת: מנת פסטה עם נקניקיות ברוטב עגבניות | חגית אור

לפני 2 ימים

|

0

השבת של ורד, השבת של נעה - השבת שהשיבה את שלה | אפרת ברזל

לפני 2 ימים

|

0

להאחז בפרשנות חיובית: כך תוכלו להמנע מכעסים מיותרים | יפית שטרית

לפני 2 ימים

|

0

פעם התעוררתם מישהו אחר? | החיזוק היומי

לפני 2 ימים

|

0

עַכְשָׁו תּוֹרָה | אתי קצבורג

לפני 2 ימים

|

0

ראשל סקול בסרטון הדרכה חגיגי: כך תכיני סידור פרחים מרכזי לשולחן חג השבועות

לפני 4 ימים

|

0

עשרת הדברות בזמן מלחמה - למה השנה זה חשוב במיוחד? | סיון רהב-מאיר

לפני 5 ימים

|

0

קצת מתחת לקו פרק 12 | סיפור בהמשכים

לפני 5 ימים

|

0

נפלאות ההייטק החרדי: מהסמינר לתפקיד בכיר בחברת אינטל

לפני 5 ימים

|

2

קריספונים עשירים בחלבון לחג השבועות | שירלי קורן

לפני 5 ימים

|

0

הניה בל בטור מלא הומור: אז לחכות לשבועות או לא להיות?

לפני 5 ימים

|

0

הזמרת יעל כליפא בראיון מיוחד על קבלת התורה בכל יום מחדש: "שיר אחד מחובר יכול לעשות יותר מהרצאה שלימה" | מיכל ירושלמי

לפני 5 ימים

|

0

היא חזרה | מקבץ שירים מרגש מנשים חרדיות לנעה ארגמני שחזרה משבי חמאס

לפני 6 ימים

|

0

הפתעה בפנים: משפט מוטיבציה במיוחד בשבילך | ג' סיון תשפ"ד

לפני 6 ימים

|

0

כך ההודיה לה' גם מקדמת את הישועה וגם מכפרת עוונות | החיזוק היומי

לפני 6 ימים

|

0

גם את יכולה להנות מעור חלק וצעיר: קליניק חכמים על קמטים

לפני 6 ימים

|

0

כדורי גבינה משגעים בציפויים עשירים | הכנה וצילום: שושי סירקיס

לפני 6 ימים

|

0

תזכרו את הרגע הזה! | סיון רהב מאיר

לפני 6 ימים

|

0