קטגוריה: סיפורת ושירה

"לא משנה. אם את לא רוצה להשתתף באולם, אני כבר אסתדר. את רוצה להכין פשטידה ומרק? חילקתי לכל אחת תפקיד". דמיינתי אותה פוקדת על כל בת דודה להתפקד ולהכין בלי להתחשב בכל מיני מצבים. "אני אבדוק ואתן לך תשובה מה אני מכינה. ואשמח גם להשתתף יחד עם כולם שווה בשווה בתקציב הכללי", הודעתי.

תִּקְווֹת חֲטוּפוֹת מְשַׁוְּעוֹת לְטוֹב רְגָשׁוֹת מְפֻנִּים לַצַּד, בְּרָצוֹא וָשׁוֹב אֲדָמָה מַפְרִיחָה נַרְקִיסִים לָרֹב תְּפִלּוֹתֵינוּ לְךָ. אַל נָא תַּעֲזֹב

קבל רינת עמך, ומה עוד תקבל אליך? את כל השבים, עבור, קבל, חזור.

"הוא יודע על מה הוא מדבר", אמר בכאב כשסוף סוף התיישבנו כולנו לאכול. ברכי אמרה: "אתה לא חייב לשתף את כל העולם בצרות שעברת". ואברימי ענה: "אני רוצה".

"מעניין שדווקא חשוון הוא חודש של טיולים, לכאורה אמור להיות חורפי וגשום". "עכשיו יש דילים בכל המלונות כי זו עונה יותר יבשה", הסביר שלמה. "רק אל תגיד לי שנראה את כל העולם במלון", נבהלתי.

התחלתי להיעלב. המראה שלי עושה רושם עני? למה כולם לא שמים עליי חצי מיליון? אולי אני צריכה להתלבש יותר? או שהסטיגמה על גברת צעירה שנראית אברכית בלבוש, אומר שאין לה כסף?

"רופאת משפחה אמרה לי פעם, ואפשר לקחת את זה לכל מיני כיוונים....לפעמים גם פופקורן זה ארוחת ערב"" | אמא אלישבע, אמא לעשרה ילדים כן ירבו, מתארגנת לחג ומדברת על הארוחות העיקריות ואלו שבין לבין וכמה אנחנו הנשים, צריכות בהחלט להתארגן אליהן, אבל בשפיות

אמרתי לה "תודה", ויצאתי מהחנות. השארתי אותה לבד בחנות היוקרתית עם הריח הקסום. הסתפקתי אם לחזור על עקבותיי ולשאת את המחיר היקר, לא להתקמצן סתם, אבל ליבי לא נתן לי.

למרות שכבר קניתי, התחשק לי ללכת לחנות השנייה. ראיתי שם בייבי גרו חמודים ירוקים. התלבטתי אם אני לא מגזימה. לא היה חבל לי על הכסף כמו שחששתי מהתגובה של אסתי על פרץ הנדיבות. גם לא יכולתי לשקר לה. הבגדים הללו לא היו במבצע.

כשהלב מתפוצץ בדאגה לחיילים שנמצאים בקרב, לחטופים שסובלים בשבי, בחרה אלישבע רז להעניק למשפחתו של בחור חטוף שיר של הגנה ושמירה לבנם