אינני עץ
ואין בי תמיד עצה.
לפעמים אני נשורת
של עצמי
ולפעמים הכל עלי
לעתים אני צמיחה
לעיתים אני צריכה
ולעיתים אני צריחה.
אני הנני אני.
בשר ודם.
ואם עצמתי –
הרי זה
מהיותי אדם.
כי האדם עץ השדה?
טוב-שבט עם הרהורים.
מצאת טעות בכתבה? יש תוכן שאינו ראוי ? כתבי לנו בלחיצה כאן
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
