סִדְקֵי הַקִּירוֹת הִשְׁמִיעוּ שׁוּב קוֹל
שְׁרִיקָה דַּקָּה וּקְבוּעָה
וְהִנֵּה זוֹ הָרוּחַ הָעַזָּה, שׁוּב פּוֹקֶדֶת
בְּגָאוֹן אֶת בָּתֵּי הַשְּׁכוּנָה.
אֵיתָנָה הִיא הָרוּחַ וְגֵאָה עַד מְאֹד
גַּם בְּעֵת קַבָּלַת הַבְּשׂוֹרָה
כשבחלוף הָעוֹנוֹת וּבְתֹם הַשַּׁלֶּכֶת
מִתְיַצְּבִים בַּמָּרוֹם עֲשָׂרָה.
וְהֵאִירוּ פְּנֵיהֶם וְזָרְחוּ עֵינֵיהֶם
כִּי שָׁמְעוּ בְּבֵרוּר קוֹל הַתּוֹר
וְשׁוֹפָר הִזְדַּעֵק, אַךְ לַמְרוֹת הַשְּׁבָרִים
נוֹדְעָה גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל הַדּוֹר
מצאת טעות בכתבה? יש תוכן שאינו ראוי ? כתבי לנו בלחיצה כאן