פרשת השבוע

במוצאי שבת מזיזים את השעון אחורה. האם חשבנו על השאלה מה אנחנו מתכננים לעשות עם השעה השלמה שקיבלנו? מדובר במתנה יקרה של 60 דקות שלמות.

״שבע שנים ארוכות חיפשתי רפואה וישועה. עברתי דרך הכאב והקושי, הפסקתי להאמין לכל המרפאים״, חדוה פותחת את ליבה והלב שלי תר אחרי הנוף המרהיב הפרוש

כשפניתי לשרה'לה ביום ההתרמה, קיוויתי שהיא תעזור לי לגייס תרומות ותדריך אותי, אך לא צפיתי את תגובתה – שתיקה רועמת. אני מתאמנת על תסריט השיחה,

"הייתי מורה לגמרא בירושלים, בת עשרים ושמונה, ולא מצאתי את הזיווג" מספר לילך. "ראיתי ששום דבר לא מתקדם והבנתי שצריך לעשות שינוי. נולדתי "דוסית" בנשמה,

אנחנו נמצאות בפרשת יתרו, זמן מעמד הר סיני. כתוב "כל העם רואים את הקולות", האם אפשר לראות קולות? מה התורה מלמדת אותנו כאן? מה אנחנו

״אנחנו משפחה שרה כזאת, שאוהבת לשיר״. מונה שרה את הטרגדיות בחייה מבלי להזיל דמעה. ״אני זוכרת שבאחת השבתות אחרי השבעה על משה בני, שנפל בלבנון,

"מה עם הכבוד של אמא?" זועמת פייגא ומתעקשת שהצדק יצא לאור. "תן לאמא לישון בשקט!" אמא שלה נפטרה לפני כמה חודשים בשיבה טובה. פייגא טיפלה

״אני חייבת לצאת מכאן!" אומרת נ' לצילית יעקובסון, יו"ר "בת מלך". "אבל מי יאמין לי כשאספר מה שאני עוברת בבית? ובכלל האם יש אור בקצה

"תודה על ההזדמנות! אשמח לעבוד בקירוב, לשיר לנשים מכל הסוגים, אני מרגישה שאני יכולה לשדר השראה, אהבה, חיבור לה', רטט של קדושה", כך כותבת לי