קטגוריה: פרשת השבוע

כשפניתי לשרה'לה ביום ההתרמה, קיוויתי שהיא תעזור לי לגייס תרומות ותדריך אותי, אך לא צפיתי את תגובתה – שתיקה רועמת. אני מתאמנת על תסריט השיחה,

"הייתי מורה לגמרא בירושלים, בת עשרים ושמונה, ולא מצאתי את הזיווג" מספר לילך. "ראיתי ששום דבר לא מתקדם והבנתי שצריך לעשות שינוי. נולדתי "דוסית" בנשמה,

אנחנו נמצאות בפרשת יתרו, זמן מעמד הר סיני. כתוב "כל העם רואים את הקולות", האם אפשר לראות קולות? מה התורה מלמדת אותנו כאן? מה אנחנו

״אנחנו משפחה שרה כזאת, שאוהבת לשיר״. מונה שרה את הטרגדיות בחייה מבלי להזיל דמעה. ״אני זוכרת שבאחת השבתות אחרי השבעה על משה בני, שנפל בלבנון,

"מה עם הכבוד של אמא?" זועמת פייגא ומתעקשת שהצדק יצא לאור. "תן לאמא לישון בשקט!" אמא שלה נפטרה לפני כמה חודשים בשיבה טובה. פייגא טיפלה

״אני חייבת לצאת מכאן!" אומרת נ' לצילית יעקובסון, יו"ר "בת מלך". "אבל מי יאמין לי כשאספר מה שאני עוברת בבית? ובכלל האם יש אור בקצה

"תודה על ההזדמנות! אשמח לעבוד בקירוב, לשיר לנשים מכל הסוגים, אני מרגישה שאני יכולה לשדר השראה, אהבה, חיבור לה', רטט של קדושה", כך כותבת לי

"מה לכתוב עלייך בהזמנה?" אני שואלת את המרצה האורחת במפגש זום של מתגברות נפלאות, והיא עונה: "תכתבי חני הבת של רבקה", ואני כבר יודעת שתהיה

את ליאורה קום, מנחת סדנאות יוגה-צחוק, אני מכירה כבר כמעט עשור. לפחות פעם בשנה אני מראיינת אותה ברדיו, בדרך כלל בתאריך המתבקש לכך – משנכנס