קטגוריה: דסי זייבלד בגובה העיניים

בשעה זו, שאני עוטפת ברחמים גושי בשר אדמדמים בעלעלי כרוב ירקרקים, בדיוק בשעה הזו, אמא אחת מחכה לבן השבוי שלה. מגלגלת את העלה. אשה אחת שוכבת במטה וכואב לה מדי והיא לא יודעת מה יהיה מחר

כמו בתחומים אחרים בעולם שהתפתחו לאט לאט והביאו מתכון ברור וידוע לדורות הבאים, כך גם תחום ההתמודדות עם נוער נושר הולך ומתיישב, הולך ומתבהר ויש כל כך הרבה אימהות שסללו פה דרך, בדמעות, בצעדים עיקביים, לאפשר לדורות האחרים שיבואו, להתמודד באופן בריא עם קשת התחושות בהתמודדות הזו... | דסי זייבלד בטור נרגש לאחר ערב גיבוש עם אימהות שהותירו חותם על גשר ההתמודדות

אנחנו עסוקים בפירות, באדם שהוא כעץ השדה, בנטיעות ובברכות. ויש אנשים, ואני מדברת לאמהות, פשוט כי אני אמא, שמה שמזכיר להן העץ שלהם, הגזע, הוא דווקא את מה שנשר מהענף, את הילדים שלא מחוברים לעץ בדיוק כפי שחלמנו. את הפצע הפתוח.

"קשר - הוא קיים גם כשאנחנו לא נוכחים. קשר בין הורים וילדים קיים גם אם אחד מהם בצד השני של הכדור.  אפחד לא יכול למסמס לכם אותו. אפילו לא אתם. הוא קיים. תאמינו בזה כבר. זה דחוף..."

"השבוע העברתי סדנה בנושא 'חיזוק קשרים בינאישיים שאינם בחיריים' - כלומר שלא בחרנו אותם אלא נקלענו אליהם ועלינו להמשיך לשמר ולחזק אותם למרות כל מיני תקלות שקורות בדרך..."

"העסקה המדוברת שאף אחד לא מדי שמח מהתנאים שלה וכולנו שמחים על המתנות שהיא כן מחזירה אלינו. ואין לנו ברירה אלא לשמוח במה שיש כי אין לנו השפעה על איך יתנהל המשא ומתן הזה אלא רק על איך אנחנו מקבלים אותו"...

"שנים לאחר מכן סיפרה לי אחת הבנות שהיא הייתה משוויצה בכיתה שרק אצלנו בבית יש קציצות דג טונה ברוטב אדום שזה הכי הכי מיוחד לשבת והיא הרגישה הכי עשירה בעולם. היא הייתה בהלם שסיפרתי לה לאחר שנים שקציצות הטונה נבעו מחוסר..."

"אני הכי הכי אמא, ובתור שכזו - אני יודעת מיד מה צריך לעשות לילד הזה שבתוכינו: לחבק. לשתוק, להעמיד סיר. לבכות קצת יחד. לתת לו לנצח ברמי. להקשיב קצת..."

"ועכשיו עולה לי שאני צכה לקרוא שמות לכל הסחלבים שלי - ככה נדע מי הוא מי ולא נתבלבל בי החבר'ה. מבצע שמות יוצא לדרך..."

דסי יוצאת מחג האורות ומבקשת להדליק בתוכה אורות חדשים של ניסים ושל שפע - היא בוחרת להודות על הניצוצות הקטנים, אלו שהופכים את החיים שלנו בלי שאנחנו בכלל רואים אותם...