קטגוריה: סיפורת ושירה

"עַל מִפְרָשׂ לָבָן, אֶכְתֹּב שִׁירַת חַיַּי אֲשַׁלַּח עַל פְּנֵי הַמַּיִם, צְפוּנוֹת לְבָבִי וְרוּחַ גְּדוֹלָה תִּשָּׂא לַמֶּרְחָק הֲגִיגַי מָזוֹר וּמַרְפֵּא לְלֵב שָׁבוּר תָּבִיא..."

"לכל אחת יש את 10 המכות שלה, ולא של אחרת, כל אחת מתמודדת עם השק שלה לתפארת. ולא, אני ממש לא מתלוננת, רק רוצה שתזכרו לטפוח לעצמכן על השכם..."

זוכרת את השנים היפות האלו בהם היית ממלאה מחברות ודפים אקראיים בשרבוטי הגיגים ותובנות וחלמת על היום בו תהיי תגדלי להיות סופרת דגולה ומוכרת? והנה היום הזה הגיע. דווקא גדלת יפה.. אבל כל המילים היפות שהיו בך נשארו בתוך המגירה :)

"גם אותו אני מנקה בתקופה הזאת, ביחד עם הזיעה שמתערבבת עם מי הסבון וחומרי ההברקה, (במרצפת הימנית יש עוד נקודה שחורה...) כל יום עוד קצת, כל יום עוד צד..."

”ישיבה? אני לא מאמין!“ חצק‘ל קורא בקול גדול. הוא מאמין בהחלט. ההכרזה היא רק בשביל הדרמטיות, שכן מדובר פה בנושא מעורר התפעלות. ”איזו ישיבה? של הדוסים?“ מתן צוחק לעצמו.

ריח של אביב באוויר של חילופי עונות, שעושות לי בלגן בלב ובמחשבות. שעושות לי כאב ראש, לא רק פיזי, אלא מוחשי, חילופי עונות בנשמה, כי כמו התחזית גם אני משתנה.

מה קורה בתקופה הזו בין משלוח מנות שתם זמנו, לביעור החמץ שדופק לנו בדלת? אפרת קאופמן מגלה את הדברים שמסתתרים, וכדאי לכם למצוא לפני 10 הפתיתים של בדיקת חמץ

בֵּין עַמּוּדֵי שַׁיִשׁ בְּאַרְמוֹן נֵכָר נִצֶּבֶת דּוּמָם לְבַדָּהּ נַעֲרָה חֲטוּפָה מִבֵּיתָהּ, לֹא תִּרְאֶה הַמָּחָר דֶּרֶךְ אֱמוּנָה בְּלִבָּהּ הִיא בָּחֲרָה.

מה השנה את בוחרת להיות ההפך ממה שאת רגילה תמיד? במה השנה את חולמת להביא שינוי אל חייך? אלו ה'ונהפוך הוא' של אפרת קאופמן לפורים תשפ"ה

אֲנַחְנוּ שׁוּב קוֹרְאִים עַל אוֹתָהּ הָאֲפֵלָה, מְבָרְכִים אִישׁ אֶת רַעֵהוּ שׁוּב בְּמַקְהֵלָה. יוֹשְׁבִים סְבִיב מִשְׁתֶּה וְיָיִן לְתִפְאֶרֶת וְלִתְהִלָּה, לוֹמְדִים בְּעַמְקוּת אֶת סִפּוּר הַמְּגִלָּה.