האמת? הגיע הזמן שאני אחשף
(מילה מפחידה אני יודעת)
אני כותבת פה כבר חודש (בערך)
ומרגיש לי שאתן לא מכירות אותי מספיק…
אז מי אני?
אני גם נכה וגם "רגילה"
מה זה אומר? (תכף נדע)
שאני גם חושבת כמו כל בנאדם ממוצע
יש אומרים הרבה מעבר, בשיא הצניעות והענווה,
(אבל זה כבר עוד נקודה)
ואני גם מתגלגלת במקום ללכת לכל מקום, הנה אני מודה.
אני גם נכה וגם "רגילה"
מה זה אומר?
שיש דברים שאני יכולה לעשות ממש כמוכן,
(מוזר, הא?)
ויש דברים, שלצערי, יותר מורכבים לי ואני לא מצליחה
אני גם נכה וגם "רגילה"
מה זה אומר?
שאני ממש מבינה אתכן,
את המבטים, את השאלות,
את הלבטים ואת הסגולות,
שאתן אוהבות מאוד "לשפוך" עליי, שיוצא לכן אותי לראות.
בעיקר בנוסחי "הרפואות השלימות" למיניהן.
ואני עונה מיד: "אמן ורוב תודות"
אבל, אין לי שום מחלה ב"ה והנכות לא נפתרת ע"י תרופות.
(תגלית מרעישה)
אז אני גם נכה וגם "רגילה"
(אז מה?)
ובשורה התחתונה אני אשמח שלא תנעצו בי מבטים,
שלא תשאלו שאלות, ולא תשתפו בלבטים
(אלא אם כן, אנחנו מכירות ולא מהרחוב, מהבתים)
לא תשחררו סגולות,
כאילו אתן רבניות עם רוח הקודש,
שמכירות את האבחנות והמסמכים מכל הזוויות והכיוונים.
זהו, בגדול, אין לי בקשות מיוחדות,
רק שתדעו שאני קולטת את כל הרמות הגבה וההסתודדויות,
ואין לי תלונות וטענות,
רק שתדעו שאני גם נכה וגם "רגילה" עם מלא רבדים ושכבות…
המשך יבוא יחד עם עוד הרבה תובנות ומחשבות (מבטיחה…)










