קטגוריה: שיר של יום

"וניסתה האשה מעשים אז לרוב, בדרך העקום ובדרך הטוב, ונצבט ליבה בקרבה עוד ועוד..."

"אמנם את עוסקת בנקיון - אבל גם זה נסיון, לשמור על מראה מטופח ויפה - לעשות הפסקת קפה, להביט במראה מידי פעם - שהכיסוי מסודר בטעם..." שיר שימלא אותך במוטיבציה חיובית בתוך המצב המבולבל של מלחמה - הכנת הבית לפסח - תעסוקה לילדים - עבודה

​שְׁאוֹן צְבָא שָׁמַיִם הֵדֵי פְּגָזִים וּפְצָצוֹת יַרְעִימוּ קוֹלָם כַּאֲרִי נוֹהֵם. ​שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן חִיל אָחַז יוֹשְׁבֵי טֶהְרָן נָפַל פַּחַד הַיְּהוּדִים עֲלֵיהֶם.

עם השבתו של החטוף רן גואילי הי"ד נכתבו שירים לאות הגבורה והאחדות שנשקפה מהדמות המיוחדת והסיפור העומד מאחוריה, הנה שלושה מתוכם

בחנוכה כולנו מתפללים על ניסים ומלאים בתקווה ובציפיה לישועת השם | השיר הזה מוקדש באהבה לכל הממתינות.... כי בסוף כולנו ממתינות....כל אחת וההמתנה שלה!

את שומעת ורואה טיפות על החלון. ומודה, את גם קצת מתלהבת, כי הנה סוף סוף הגיעה תקופת הניקיון, תקופה בה הטיפות מנקות את החלון והאדמה מבלי שאת תעבדי קשה ותוציאי את הנשמה.

את איתה ביחסי אהבה שנאה. תלוי בתקופה, ביום ובשעה, פעם את אוהבת אותה נורא, ופעם את אפילו לא יכולה להסתכל עליה בתמונה, אבל היא תמיד בסוף מופיעה. מפציעה.

"תמיד את מספרת שאת לא מתעסקת עם חשבונות שמיים. אבל חיברת אחד ועוד אחד, ויצא לך שניים...."

יְנַסֵּר הַשֶּׁקֶט בַּחֲלָלוֹ שֶׁל עוֹלָם שָׁקְטוּ כָּל קוֹלוֹת רִיב וּמָדוֹן גַּלֵּי הָאֶתֶר וּשְׁאוֹנָם נָדַם קוֹלָם כְּבַקָּרַת רוֹעֵה עֶדְרוֹ הָעוֹלָם נִדּוֹן.

"ונתתי לך כתר מלוכה, וחשפתי עצמי לפניך בוכה, מצליחה להתפלל את כל התפילות, מבעד לדמעות רואה רק עגלות..."