אלו מילים שיצאו לי הבוקר כשנזכרתי בראש השנה שעברה…
כמה מטלטל זה היה, נאחזתי בתפילות והאמנתי כי הקב"ה יכול להפוך הכל.
אין שום סיבה להשאר בצער, אפשר לחלום בלי הגבלה והאמנתי שזה יגיע:
ונתתי לך כתר מלוכה,
וחשפתי עצמי לפניך בוכה,
מצליחה להתפלל את כל התפילות,
מבעד לדמעות רואה רק עגלות.
ואישה עם תינוק טרי בידיים,
נכנסת, לא מבינה – מה היא עושה.
וזה הרגע שנפתחו שערי שמיים.
אני נשברת, מגרוני פורצת צווחה.
לא שבר על שבר הושברתי,
הריני לפניך כבריה חדשה.
עוד אזכה לחבוק עולל בידיים,
ונתתי לך כתר מלוכה
מצאת טעות בכתבה? יש תוכן שאינו ראוי ? כתבי לנו בלחיצה כאן
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
