התחלות של אמהות

שיתוף ב email
שיתוף ב print

.

כולנו עומדות כעת בתקופת מעבר ושינוי.

חלק מהאמהות פורחות בזמנים כאלה, רואות בכך הזדמנות חדשה, ששות אלי הלא נודע, מוכנות לפעול כפי שהמצב יכתיב. לעומתן, ישנן כאלה שתקופת מעבר ושינוי תמיד תהיה קשה עבורן. למרות השנים והניסיון הן עדיין פוגשות את הכיווץ שמלווה תזוזות מהמוכר, את הכבדות, את המתח.

בין אם את מאוהבת בתקופת של שינוי ומעבר ובין אם את מקבלת זאת בקושי האם את זוכרת מתי נתקלת במעבר/בשינוי הראשון? מתי זה מתחיל בחיים של התינוקת שפעם היית המפגש עם המעברים?

 

את המעבר הראשון חווה התינוק מהרחם לעולם הפתוח.

מה שהיה פתוח נסגר (חבל הטבור) מה שהיה סגור נפתח (מע' העיכול, הנשימה).

המעבר הזה הוא חד ודורש מאד וה' דאג לרפד לתינוק את המצב הזה והוא נולד לתוך מה שקרוי "שלב הנוחות" על שום שהתינוק בשלב זה עסוק בלחפש או הנוחות שלו.

תקופת חיים ראשונית זאת נמשכת מהלידה ועד כחודש ימים לאחריה. במהלכה התינוק ישן רוב היום ועסוק בצרכים הבסיסיים ביותר. הוא כאילו "עטוף" במעין קרום שמפריד אותו קצת מכמות הגירויים האדירה שנמצאת סביבו. בימים הראשונים לאחר הלידה יש לתינוק תחושות לא מוכרות ותנועות לא מאורגנות- למשל הוא מרגיש אי נוחות אך אינו יודע אם המקור לתחושה זו הוא רעב או קור. הוא אינו יודע שעליו לינוק כדי לשבוע. הוא תלוי לחלוטין בסביבתו כדי לספק לו את צרכיו.

הפסיכואנליטיקאי ויניקוט היה הראשון ששם דגש מכריע על הסביבה בה גדל התינוק כמשפיע מרכזי עבור ההתפתחות. הוא זה שתבע את המושג שאין כזה דבר "תינוק" יש "אם-תינוק".

במהלך ההריון האם היא זו שמשמשת כמתווכת בין העובר לבין העולם שאליו הוא עתיד להיוולד. לאחר הלידה התגובה של הסביבה ההורית היא שבונה את הסדר והיציבות בחיי התינוק.

 

בראשית הקיום המגע, המבט והמילה הסובבים את התינוק בונים אבני דרך התפתחותיים לתינוק. העיסוק הראשוני של האם הוא ליצור קשר עם התינוק, להכיר אותו, ללמוד איך הוא נרגע, מתי הוא ישן, מתי הוא אוכל.  ויניקוט הגדיר זאת כ"מושקעות אימהית ראשונית”.

אחד האמצעים להשכנת סדר ושקט בחיי תינוק חדש ומשפחתו הוא כינון שגרה. מקובל לחשוב שהשגרה תורמת  להתפתחות הרגשית. הטיפול של האם בתינוק אינו רק עשיה טכנית לשימור הקיום  שלו. חשוב מאד איך האם מאכילה, משכיבה או מחתלת, נושאת את תינוקה ונוגעת בו. האיכויות הללו הן שבונות את חוסנו הנפשי של התינוק.

היכולת של האם, או מטפל קרוב אחר, לווסת את התינוק, לתת לו סביבה מתאימה, להיות קשובה לצרכיו ולתקשר איתו משפיעה על היכולת שלו לווסת את עצמו. היכולת של התינוק לפתח שגרה של ויסות עצמי משפיעה על אישיותו ועל היכולת שלו להסתגלות למצבים חדשים בהמשך חייו.

 

איך כאמא אני יכולה לעזור לתינוק בשלבי ראשית החיים?

כשמגיעה לקליניקה אמא לתינוק בשלבי החיים הראשונים היא מקבלת כלים רבים לבניית סביבה תומכת ומעצימה לתינוק.  כל אמא משתמשת בעצות המעשיות לפי שיקול דעתה וכוחותיה.

אם גם את אמא לתינוק חדש תשמחי לדעת שאפשר להשתמש ברגעי ההחתלה למתן מידע לתינוק על גופו. זוהי הזדמנות לחבר לתינוק את תחושת האיברים שלו לתחושה של גוף שלם במגע בשתי רגלייים המתחברות לאגן, במגע בידיים המתחברות לכתפיים ובקירוב הידיים אל החזה. מגע ידי ההורה על גופו של התינוק עוזר לו ביצירת הזהות הגופנית ומלמד אותו להרגיש את גופו כשלם. המגע בתינוק חשוב ואף חיוני. מעבר לתחושה נעימה וערך תקשורתי המגע מספק לתינוק מידע על גבולות גופו

שנזכה לגדול ולגדל.

עינבל אלדר BSc, מומחית להתפתחות תינוקות וילדים, ליווי התפתחותי בשיטת פלדנקרייז. קרית יערים טלזסטון. 054-8496712

 

 

שלחי פוסט זה לחברה

שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב email
דוא"ל
שיתוף ב print
הדפסה

חדש באתר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.