חזרה לשגרה ופרידה מחיתולים בגן / השיטה הייחודית של נורית

שיתוף ב email
שיתוף ב print

אפשר לגמול את הילד מחיתולים
בקלות וביעילות וכחוויה חיובית ומעצימה עבורך ועבורו!
מאמר שלישי בסדרה קראי כאן את פרק 1, וכאן את פרק 2. 

כולם חזרו למסגרות והרוגע של השגרה חוזר לבית.
רוגע של שגרה אמרתי?? אבל הילד עוד לא גמול לגמרי..
אז איך ממשיכים בתהליך הפרידה מחיתולים בגן, אחרי שבבית הוא כבר מבוסס דיו
[אמרנו לפחות 60% הצלחה, זוכרת?]

הנה מספר עקרונות חשובים:

 

  • בערב שלפני היום הראשון ללא חיתול בגן, נהלי שיחונת עם הילד שלך – הכיני ותזכרי אותו שמחר יהיה בגן ללא חיתול, ושם תספרי ביחד איתו לגננת שהוא כבר גדול! חשוב לשאול אותו מהם פרטי הלבוש שהיה רוצה ללבוש ולתת לו לבחור אותם, כדי לתת לו תחושת עצמאות ושליטה ולגייס אותו לתהליך.
  • למחרת בבוקר, אני ממליצה להתעורר מוקדם כדי להתארגן בבית בנחת, לאפשר לילד הנרגש לגשת לשירותים בנוחות בבית ולהגיע לגן קצת לפני הזמן, באוירה רגועה ולא לחוצה.
    כשאתם מגיעים לגן, עשי סיבוב עם הילד ובקשי ממנו שיראה לך היכן נמצאים השירותים בגן. הזכירי לו מה לעשות כשהוא מרגיש שהוא צריך. אם הוא משתף פעולה אפשר אפילו לנסות להתאמן סתם.
  • וכאן הסוד להצלחה גדולה יותר בשילוב הפרידה מחיתולים בגן.
    אחרי שהכרנו את הגן, עושים "מפגש פסגה" שכולל את: האמא, הילד והגננת שהוא הכי אוהב או זו שאחראית על הקבוצה שלו. "מפגש הפסגה" הזה יערך בחדר השירותים או בסמוך אליו. מדוע? על מנת לתת לילד את התחושה הכי ממשית והכי בטוחה במצב הא כל כך בטוח בו הוא נמצא כעת.
    מה עושים?
    פונים אל הילד בגובה העיניים ואומרים: "חמוד שלי, כשאתה מרגיש שאתה צריך, תפנה ל… והיא תקח אותך לשירותים, ותהיה כאן עבורך." ואומרים גם לגננת [בנוכחות הילד ולא 'מעל לראש' שלו]: "אם תראי ש… מסמן לך או קורא לך, אז תקחי אותו לשירותים."
    אפשר לעשות את המפגש הזה כמה בקרים, על מנת ליצור ביטחון לילד והתקדמות בתהליך.
  • לאחר מכן שאלי את הגננת [לא ליד הילד!] איך הם מתייחסים ל'פספוסים'? האם הם מתזכרים ויוזמים הליכה משותפת לשירותים כל כמה זמן או מחכים שכל ילד יבקש? את כל זה חשוב שתדעי.
    אם יש משהו שחשוב לך שיעשה בדרך מסוימת (למשל: שלא יישן עם חיתול בצהריים) בקשי זאת.
    חשוב מאד להסביר לגננת את עניין התקשורת עם הילד ואת התגובות שאנו נותנים בבית, על מנת לסנכרן בתגובות ולא ליצור איזה פחד או מניעה מהתפנות בגן.
  • בגישה שלי, אני מייעצת לא להזכיר, לא לרחף מעליהם וליזום טיולים לשירותים אבל יש לקחת בחשבון שיש גנים שכן עובדים בצורה הזו וזה בסדר. כמו שינה ואכילה, יש הרבה דברים שקורים אחרת בגן והילד לומד לעשות את ההבדל בהתנהלות. עם זאת, חשוב לעמוד ולבקש שלא יכריחו ולא בכוח, ולשמור על תגובות ענייניות- "עשית, בוא נחליף לבגדים יבשים" וזהו!
  • תהיי משוחררת ורגועה תשימי לב איך נראה התהליך לאורך זמן. גם אם אחרי יומיים או כמה ימים שאת מקבלת הרבה בגדים מלוכלכים לכביסה, גם אם הגננת אומרת שזה היה קטסטרופה.. חשוב לתווך את התגובות של הגננת ולדבר עם הילד בבית. לומר לו: "אני רואה שפה אתה מתפנה ממש יפה. אתה מסוגל גם בגן, ואתה תצליח!"
    כמובן שחשוב לדאוג להביא בתיק יותר בגדי החלפה ושקיות מכרגיל.
  • שבאים לאסוף את הילד בצהריים, להוריד ציפייה ודריכות בנושא. בקשי מראש מצוות הגן לא לדווח בנוכחות הילד כמה פספוסים היו ומה קרה. הרי את תביני לבד לפי מצב בגדי ההחלפה.
    אם צריך, שאלו בצד או דברו אח"כ בטלפון.
  • חשוב לזכור שזהו תהליך, והדברים קורים בזמן התהליך! זה שונה מילד לילד ויכול לקחת ימים או שבועות. הדרך שבה נגיב – תגובות ענייניות ועידוד מוטיבציה היא זו שתשפיע בצורה טובה על התהליך האישי של הילד. מדובר בלמידה חדשה, ולכל ילד יש הקצב שלו בדיוק כמו הליכה.
    היי סבלניים, תעודדי ואל תתרגשי. גם לילד קצת קשה עם הסיטואציה בגן, תחזקי אותו ותני לו כלים. זה חולף.

אני רוצה להדגיש משהו מאוד קריטי,
חשוב לדעת שהאוירה בגן שונה בתכלית מהאוירה בבית.
הבית הוא המקום הבטוח של הילד, שבו את נמצאת, אמא. הבית ברוב הזמן הוא מקום רגוע, וגם אם לא תמיד, הילד ימצא לו את הפינה הרגועה המוגנת שלו והאהובה עליו.
בגן לעומת זאת, אינך. ונניח שיש לו הגננת הכי מדהימה, הפעילויות והגירויים הרבים שיש לו בגן יוצרים מצב שלא תמיד "שווה" לו ללכת לשירותים, כי אז יפספס את הפעילות/המשחק/הריכוז המעניין/זמן חצר. בשיקול דעת מהיר שלו, הוא יחליט שיותר "שווה" לו 'לפספס' מאשר להפסיד את האטרקציה אותה הוא חווה.
בל נשכח שעולמו של הילד הוא עולם של דמיון, וכשיש התנגשות בין הדמיון למציאות, ההעדפה ברורה…

אז גם אם בבית הוא מתפנה כמו שצריך, ובגן יש המון 'פספוסים', אל תתרגשי.
סמכי על היכולות של הילד, וזה יעבור.

 

אם את חווה אי אלו קשיים בתהליך הפרידה מחיתולים,
אני מחכה לך במייל או בטלפון
ואשמח לייעץ לך.

 

ובינתיים שיהיה
ב"הצלחה!

נורית ?

שלחי פוסט זה לחברה

שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב email
דוא"ל
שיתוף ב print
הדפסה

5 תגובות

  1. איזה יופי! מדהים!
    כל כך חשוב לערב את הגננת/המורה בכל דבר וענין.
    כך הילד מרגיש הכי בטוח ומוגן!
    ובנוסף מקבל יחס חשוב!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.