לכולם אובדת הדרך
(רק לפעמים כמובן)
וההנהגה
והנכון
והראוי.
ולכולם קשה (במצבים מסוימים)
לראות מעבר
לחוש את ליבו של האחר
וכולם שוכחים לומר (בפה, ולא רק בלב)
את המילים שמנחמות
ולפעמים בורח (בטעות מוחלטת!)
דווקא אלו שפוצעות (או לכל הפחות, לא ממש מעצימות)
ולפעמים מסננים (מאובחנים כבר רובינו בהפרעות קשב)
או מחפפים את הבקשות של הסובבים (שמבקשים רק להקשיב)
מגיבים בקצרה (דור ה-Y)
בחיפזון (תקופה עמוסה)
בעצבנות
נו נו. (והלך עלינו)
וימי הרחמים
והסליחות
שופכים אור
וחסד
ומחשבה.
ואהבה.
למי שמוכן לעצור (והרגע חמקמק)
למי שפותח לב (ופה)
ואומר בפשטות
ומכל הלב :
סליחה.
ואם מנקה גם מליבו שלו
וסולח (לא קל. לא קל)
יקבל חנינה
וסליחת הסליחות
מאדון הסליחות (אשר להזכיר, חטאנו לפניו וירחם הוא עלינו)
סליחה:)
מצאת טעות בכתבה? יש תוכן שאינו ראוי ? כתבי לנו בלחיצה כאן
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
תגובה אחת
מיוחד!