מחילה מכבודך קבצנית

שיתוף ב email
שיתוף ב print

צדקה …צדקה …צדקה,…
גברת. צדקה למשפחה נזקקת, אוכל לשבת…
גברת שקל לצדקה!!!
מה רק בוקר? אי אפשר להתרכז חשבתי לעצמי
מחילה מכבודך קבצנית, הרהרתי…
אבל היום הוא יום החופש שלי, עד שסוף סוף פרגנתי לעצמי יציאה לשופינג
ברחובה של עיר, את מגיעה ומורידה לי את מצב רוחי המרומם לקרקע?
ובאמת, מה את חושבת? שאני איזה אשת גביר שמהלכת לה עם 6 כרטיסי אשראי בכיס שאת פונה אליי ככה?
אני אשת אברך ,משפחה פשוטה שמתפרנסת  די למחייתה למה תביטי בי במבט  הזה שהופך אותי לבעלת אגו מנופח?
פניתי לחנות הראשונה מצד שמאל ,מנסה לשכוח את ההתחמקות שלי, בהתרגשות רבה ניגשתי לגלגל של השמלות ,חברה סיפרה לי שכאלו מבצעים זה לחטוף!!!
כולי תפילה שאמצע מידות 10 12 ו14 ו…כולן באותו הצבע. איזה כיף.
שעה עברה ואני עדיין נוברת בערימת הבגדים ,חנות הומה נשים עם עגלות בטח הרוב כאן אחרי לידה
לי אין זמן אני ממהרת לנצל את יום החופש שלי לקניות הכרחיות כמובן.
מאושרת כולי על המציאות אשר נפלו בחלקי לקנותן פניתי לכיוון היציאה להמשך מסע מרגש…
בצאתי מן החנות מבטי נפל על דמות שמוכרת לי משום מה, היא ישבה שם בישיבה מזרחית  על המדרכה ממש ממול פתח חנות הבגדים, בידיי היו שקיות בידה כוס מרשרשת במטבע אחת סדוקה
היה לי נוח להביט בה מכיוון והיא בחרה להשפיל מבט מול העוברים ושבים ,הייתה נראית די חדשה במקצוע  העלוב הזה, תנועות הגוף שידרו אי נעימות
משהו ב-איך שהייתה נראית נורא בלבל אותי…
נו מי זאת? מנסה להאיץ בעצמי ,כמה זמן אעמוד בפתח החנות  קפואה
תיזכרי, תזכרי ,תזכרי…
באכזבה רבה המשכתי בדרכי זכרוני ממאן להיענות להפצרותיי, תוך  כדי  הליכה הסתובבתי אחורנית
שוב ושוב אולי עוד מבט שניים ייתן לי להבין מאיפה הדמות זכורה לי…
אוי ,אוי ה' ירחם, נעמדתי רפויה כל כך
זאת זאת דבורה שכנת הילדות שלי
לא ייתכן איך היא הגיעה למצב שפל כזה? ליבי נחמץ ,נחמץ כל כך שמיאנתי להמשיך במסע הקניות המתכונן מראש
ישבתי על הספסל הסמוך להירגע .לחשב .להצטמרר. אולי להתחרט
מה קרה לי? איך נהפכתי אנוכית כזו
נזכרתי באותה קבצנית שפתחה איתי את הבוקר ואיך הרגשתי כלפיה שצעקה לעברי במקום בוקר טוב מרומם
צעקות מהלב ,צעקה מצוקה ועוד ברחובה של עיר…
ופתאום שראיתי מול עייני קבצנית אשר דמותה מוכרת לי מהעבר זה זרק אותי למציאות,
שכן, יש עוד לא מעט משפחות שהבוקר טוב שלהם היא חיפוש אחר מושיעים רחמנים שיזרקו לעברם פרוטה או במקרה הטוב כמה פרוטות

יש אימהות בגילי שלא זוכרות מה זה יום חופש או התרגשות ממציאת מבצעים שלא נדבר על התאמת צבעים ומידות של הילדים זה רחוק מהם ולא עובר להם במחשבה אפילו
את דבורי אני מכירה כבר יותר משני עשורים ב5 שנים האחרונות אכן לא שמעתי ממנה
עסוקה במשפחתי לא חשבתי לחפש ולשאול בשלומה
כנראה הייתה לה סיבה טובה להיעלם …
דבורי בכזו מצוקה, שנאלצה להשפיל עצמה והושיט יד ולקבץ…
קמתי וצעדתי לעברה בצעדים חרישיים מסמיקה כולי איך אגש לחברת ילדות במצב כזה
הנחתי את התיק והשקיות ופשוט הושטתי לה יד ובשקט לחשתי דבורי זאת אני.
דבורי הרימה חצי מבט ונתנה לי שני ידיים סדוקות ,היא קמה ונפלה על צווארי מיואשת מבוישת מנסה להסתתר בתוכי רק לרגע
הכל בסדר דבורי, זו רק אני ,בשר ודם כולנו אותו הדבר ,את לא בחרת את המצב רק בבקשה אל נא תפלי לייאוש, הבטתי בה במבט ישיר ונעים ,מצאתי אצלה ניצוץ קטן של תקווה
בואי דבורי, הקב"ה לא שלח אותי סתם למסע קניות דווקא כאן
בואי, התלווי אלי ונראה איך אפשר לעזור
דבורי הסכימה אך עדיין הייתה כולה מכווצת.
כל הדרך לביתי שתקנו,
היא עלתה אלי ושתינו יחד כוס קפה  חם. היא סיפרה  לי בדמעות שגרמו לי לבכות איתה על 5 השנים האחרונות שהביאו אותה למהפך המצער הזה -להגיע ליידי עניות, על בעלה שחלה ולא יכול לפרנס
על הבושה שלה לשתף את משפחתה שכל כך  התגאו בה עד כה
על  הייאוש הגדול שאכל ותה וזרק אותה לרחובות העיר…
באותם רגעים שהקשבתי לה, הבטחתי ל עצמי שלא משנה מי תהיה הקבצנית הבאה שאפגוש, לא אתן לה להתבייש מפני ולתת לה תחושה של מציקה או מפריעה
פתאום הערכתי את הבית הקטנטן בו אני חיה, על לחם לאכול, על בגד ללבוש, על בעל בריא, על הבוסית  התקיפה שהיא סך הכל שליחה  טובה שדרכה אני מפרנסת את משפחתי
דבורי  קיבלה סיוע בחסדי שמיים ממספר עסקנים בעלי לב רחב
ומנם היא עדיין נזקקת, אך לפחות לא תצטרך לשבת ולהשפיל מבט ברחובה של עיר
ואני ממשיכה מדי יום להתרגש שוב ושוב  בהגיעי בתפילה
לפסוק: "פותח את ידייך ומשביע לכל חי רצון"

עידית אזוי 054-6489330

כתיבה שירה. ומאמר

 

 

 

חדש באתר

השארת תגובה

לתשומת לבכן התגובות מוצגות לאחר אישור המערכת


x איזור הפורומים והקבוצות
של קול כבודה
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן