מילים קשות
מבע
התעלמות
התכווץ לו הלב מבושה
כאב ועלבון
ותחושה של דחיה
הולידו יגון וטינה
מיוסר וכאוב
מסתובב כבכלוב
מחפש בבלי דעת,
איכה
את דמו השפוך להשיב
לא תמיד הוא יודע
מדוע בסוף
הוא שב אל אותו הראשון
ששלח צרורותיו
שפגע בשלומיו
לא ראה
את נפשו שניטלה
מחפש הוא אותו
שיראה בעיניו
את ליבו שנפצע ונחבל,
שיתן הכרה
שיבין שפגע
שאמר,
והכאיב
וצרב.
ופתאום הוא כועס
על דברים אחרים
לא מאלו שמהם הוא בכה,
ולא מקבל
ליבו השותת
את אשר הוא ביקש במבוכה
ואז לבסוף,
אם חכם הוא ליבו,
הוא נשבר לרסיסים ואומר
כאב לי שכך,
בער לי בלב,
העלבון,
הדחייה
והאין.
וכך ניצב
אותו לב שאהב
ורוצה הוא לחזור לאהוב
בלי כיסויים
של מילים מדקרות
בפשטות
בפיוס
בשלום
והלב ששלח כיורה הרותחת
מכיר הוא צרורו ולוקח
משיב את נפשו
לוקח חיצו
כמרפא הוא הצורי מושח.
וקל לו הלב
עת אומר בפשטות
נפגעתי
ו"אי"
ו"כואב"
מבקש הוא לסלוח
מבקש נחמה
מתרונן הוא
ושר
ואוהב.
וחוזר לחבק
את כל הפצועים מיגון
בליבות נשברים
ומרגיש הוא יותר
ושומר ונזהר
על חיצים
על מילים
על חיים.
2 תגובות
שיר פשוט עם עומק!
וכ"כ נכון
פשוט לגזור ולשמור
כמה נכון
נשמע פשוט
אבל ממש לא פשוט.
צריך בשביל זה הרבה אומץ