כל התוכן המעניין לאישה החרדית

יום רביעי

|

י״ב באדר א׳ ה׳תשפ״ד

|

21/02/2024

כל התוכן המעניין לאישה החרדית

לאישה החרדית

|

י״ב באדר א׳ ה׳תשפ״ד

|

|

21/02/2024

|

יום רביעי

תגידי, מה חשבת לעצמך שלא הגעת?! / טור כואב

אז כך, חברה שלי התחתנה בלעדייך,

כואבות לי הרגליים. נורא. כאב שורף כזה. ולא, הן לא צריכות לראות אורתופד… הן פשוט עבדו אתמול בהתנדבות
במשרה מלאה בניתור וקפיצה לגובה  תוך כדי התאמת עקב בצעד אגודל למקצב התופים הרועשים.
פשוט מאד. הייתי אתמול בחתונה של חברה. אני הייתי ואת לא!
כי את היית עסוקה בלקצוץ סלט טרי עם עלי בייבי סגלגלים, לכתוש שום ולטגן חביתה מושקעת, לערוך שולחן זוגי
מוקפד ולקפל מפיונים למניפה מרהיבה. ועל מה כל החגיגה? נו, הגזמת!!! עוד דקה בעלך חוזר מהכולל ואתם
הולכים לעשות איחוד נשמות אחרי שעות ארוכות שלא התראיתם. לחייך יפה אחד לשניה, להאזין לקורות היום
של האחר וסתם כך.. להיות ביחד… זו"צ או לא להיות.
זו שעת איכות נדירה שמתרחשת כל ערב והעולם אז עוצר מלכת ואין, פשוט אין אפשרות לתת לקצב החיים
להפריע לה.
ואת… כן- את שמתחבאת שם מאחורי החיתול של הילד וחושבת שלא רואים אותך. את שהיית עסוקה אתמול
בלחשבן כמה כסף תעלה לך נסיעה למרכז+ שלוש שעות בייביסיטר וקשתה עלייך המחשבה להשאיר את הנסיך
הקטן עם אביו בלבד ולהפרידו מאימו יולדתו לשעות קלות. האופציה שהעולל בן החצי שנה-שנה יבכה מגעגועים
לאמא בשעה שאת תפזזי ריקוד קליל בחתונה של חברה של אמא שלו העלתה בך חלחלה!
אז נותרתן אתן כל הזו"ציות במטבח דירת ה'סלח לי' שלכן ונותרתן אתן האמהות המאושרות עם טפכן בביתכן.
ונותרנו אך אני והעקבים באולם השמחות, מפזזים שנינו במלוא המרץ, לא נותנים לאגלי הזיעה הניגרים להפריע
לנו בריקוד של שמחת כלה. ולא חשוב שמידת הקרבה שלי ושל חברתי שקודשה הערב תחת החופה היא זעירה
עד בלתי נחשבת. הקרבה בינינו, לא החופה…
ואמנם תכננתי רק לקפוץ לתת נשיקה, סיבוב של "ריקוד חפץ חיים" ולעשות אחורה פנה לאוטובוס… אבל
המציאות באולם הוכיחה שאין. פשוט אין עוד בנות עם קליפס/ קוקו/ צמה/ בייביליס/ פאן או כל צורת שיער טבעי
שלמדו אי פעם עם הכלה ויוותרו לרקוד בשמחתה.
אז נשארנו שנינו. אני והעקבים. והרגליים השורפות. והלב הצורח.
תגידי לי, אין לך טיפת בושה מעצמך?
בחתונה שלך פיזזו להן עשרות חברותייך מכל גווני הקשת החברתית. באו מההתחלה ועד הסוף ושימחו וסחבו
אביזרים והיו מאושרות בשמחתך. ולא כי הן נהנות להתארגן לאירוע ולהיטלטל בדרכים כדי לחזות בפני הכלה
שלך, אלא כי הן היו אנושיות! חלקו יחד איתך ספסל לימודים משותף והרגישו מספיק הוגנות כדי להקדיש ערב
לשמחה שלך שהיא פעם בחיים.
את רקדת מוקפת באהבה בחברות ועוד חברות ועוד. בסרט של החתונה שלך יש תיעוד מלא של כמויות הבנות
שעברו בשער האולם וטרחו הערב רק בשבילך!
ואתמול… מה חטאה חברתך הכלה שנישאה שנה-שנתיים אחרייך? למה היא שתמיד טרחה ונסעה והגיעה
ושימחה צריכה לרקוד בליל כלולותיה רק עם המשפחה? למה את לא יודעת להחזיר טובה לפחות כמו שעשו
איתך אי אז ביום חתונתך?
חזרתי הביתה אתמול. זה היה מאוחר מאד. מאוחר לכל הדעות בשביל שעת חזרה מחתונה של חברה שאפילו
את הפלאפון שלה אין לי. מאוחר מספיק כדי לעשות חישוב מהיר שעוד ארבע שעות אני כבר קמה לעבודה.
חזרתי מרוטה ועיפה ורעבה ועם רגליים שורפות. ורציתי לבכות.

לבכות בגלל שאתמול נשארנו אני והעקבים באולם עד מאוחר רק בגלל חטאי הכביר שאין בביתי שום עולל או
אברך אישי שיהוו תירוץ מנצח להישאר ולהתחמק מלשמח חברה.
לבכות כי חישוב פשוט מאד של אחד פחות אחד מותיר לי את התוצאה העגומה בנוגע למספר החברות בחתונה
שלי….
לתשומת ליבך חברה נשואה יקרה שלי-
לא מדין רחמים כי אני לא מסכנה.
לא מדין נאצלות כי את לא אצילית.
מדין הכרת טובה פשוטה! משה רבינו מנהיגם של ישראל לא כפר בטובה של דומם. אני נחשבת בעיניך פחות?

בלב כואב מאוד!

חברתך הרווקה עדיין…

מקווה שבחתונה שלי תגיעי 🙂

פוסטים אחרונים

הבת שלי היא הכי מושלמת - הרכיבים מדברים בעד עצמם

לפני 2 ימים

|

0

איך יוצאים? בשמחה! | סיון רהב-מאיר

לפני 2 ימים

|

0

חלת שום עסיסית | מירב מלכה

לפני 2 ימים

|

0

לא נותנים הזדמנות: חרם בעולם הילדים

לפני 3 ימים

|

1

סביח בפיתות פרנה ללא התפחה | מירב מלכה

לפני 3 ימים

|

0

תיווך נדל"ן- חלק ה' מהם דמי תיווך בשכירות/ עו''ד אסתי וייסלר

לפני 3 ימים

|

0

הגדרות זה לא להיות

לפני 4 ימים

|

3

תהליכים | אפרת ברזל

לפני 5 ימים

|

0

חודש של בשורות טובות

לפני 5 ימים

|

0

מפנקת במיוחד: עוגת שכבות קפה | חיה קסטיאל

לפני 6 ימים

|

10

תפתיעי אותם בשבת: קציצות דגים ברוטב אדום עשיר

לפני 6 ימים

|

0

חשיפה בלעדית: השיטה שמכשירה נשים בעולמה של הלכה

לפני 6 ימים

|

0

זעקת האישה העובדת: חוסר במעונות במגזר החרדי - מי לוקח את האחריות?!

לפני 6 ימים

|

4

מסיבת ההודיה הגיעה | סיון רהב-מאיר

לפני 6 ימים

|

0

התבלין שכדאי לך להכניס לתפריט בכל הזדמנות: קינמון

לפני 7 ימים

|

0

מתוקה, חמה ומפנקת: דייסת פתיתים לערב גשום

לפני 7 ימים

|

0

משימה הורית: חיבוק אחד ביום, להתפתחות בכל התחומים

לפני 7 ימים

|

1

"איך אפשר להתפלל?" | סיון רהב-מאיר

לפני 7 ימים

|

0

נעה בזמן | 03

לפני שבוע 1

|

0

חורפי, בריא ומפנק: מרק עגבניות ועדשים כתומות

לפני שבוע 1

|

0

עוד כתבות שעשויות לעניין אותך

שיחה

39 תגובות

  1. היי
    הגזמתן קצת לא?
    אני עדין רווקה .

    ושמחה באמת ללכת לחתונות חברותי , למרות הקושי
    ונשואות יקרות – עם כל הכבוד רווקות עמווווווסות ביותר – עובדות +שידוכים+בית ועוד ועוד
    אולי פחות ממכן לא היינו שם….
    אבל – כשאני פוגשת את חברותי הנשואות בחתונות – אני מגיעה ומביעה את הערכתי על המאמץ שעשו
    ואני לא יודעת אבל ברור לי שהן תגענה לחתונתי , הן חברותי
    ואני שמחתי איתן בחתונתן . זה ברור לי שהן יגיעו אלא אם יהיה אילוץ מיוחד
    ואז אני מבינה ומקבלת .
    לא יודעת מה איתכן – אבל חברות הן חברות והן יהיו שם . אני בטוחה.

    1. את נשמעת ממש פרגית,
      לא מאחלת לך
      אבל שיעבור הזמן תראי אפילו הבת הכי מוצלחת ואהובה רב הכיתה תבריז לה (אלה אם כן כבר הרבה זמן לא היה חתונה – ואז מפגש כיתתי ולא כ"כ שמחת כלה)
      מנסיון…..
      וכל מילה שנכתבה כאן, אמת לאמיתה, במיוחד בקורונה שנתנה לכולן תרוץ נפלא……..
      לדעתי המחנכות צריכות לדבר על זה עוד לפני הגל הראשון

    2. בהחלט טעון שיפור…
      יש לעשות חשבון נפש ולהיות יותר אכפתית ומתחשבת, אנחנו רצים סביב השעון מתוך רצון טוב לאגור מצוות, כאן ניתנת לנו הזדמות גדולה של חסד אמיתי לשמח את הכלה/חתן ובפרט שמדובר בחברות או בנות משפחה שנותרו מאחור…
      לדעתי מומלץ לצאת לשמחות ולמפגשים חברתיים זה תורם לאווירה שמחה בבית וממלא באנרגיות חיוביות שמאוד חשובה לרגש ותורמת גם לחיי הזוגיות וגם לרווקות, שיזכו בס"ד להיכנס במהרה מתחת לחופה…

  2. יושב בשמים ישחק
    אחרי הקורונה ובאמצע הקורונה מי בכלל חושב את כל המחשבות והההגיגים שכתובים כאן
    העולם השתנה והציפיות ב"ה ירדו
    נקוה שנהיה נורמלים יותר בכל המובנים

  3. קראתי את הכתבה והיא כ"כ נגעה בי .
    בתור רווקה מבוגרת (יחסית) שמשתדלת במיוחד להשתתף בכל חתונה אפשרית …
    ולשמח עד כלות הכוחות .
    אני רואה בחתונות מפעם לפעם את הידלדלות של הבנות,ואת התחנונים של הכלות ,וממש צר לי עליהם .
    אני מתחננת לכולם תגיעו תשמחו רק תרוויחו .
    תניחו את זה גבוהה בסולם החשיבות זה חלק ממכם ,מהמידות שלכן ..

  4. כל מילה בסלע! אני התחתנתי מהעשר הראשונות בכיתה. התחתנתי עם בחור מאוד מיוחד שפשוט הסביר לי כמה חשוב להשתתף בכל חתונה של חברה למרות המרחקים והמצבים השונים שהייתי בהם הוא היה אומר לי מה היא רקדה לך בחתונה ואת לא תלכי להחזיר לה טובה ביום שלה?????? ואני כל כך מודה לו שהיה שם לצידי וכיוון אותי לעשות את מה שנכון וראוי. נכון קשה לפעמים גם קשה מאוד אבל אם מבינים את חשיבות ונחיצות הדבר אז הכל אפשרי. ודעו לכם שהכלות יודעות בדיוק מי היה ומי לא וכל אחד שחושבת שזה לא כל כך נחוץ ממש ממש טועה!!!!

  5. חבל על זמנך. נצלי את זמנך הפנוי לבנייה טובה ואיכותית. ואולי אנחנו שהתחתנו בגיל מוקדם לא הגענו בשלות אולי תנסי למצוא בזה יתרון…..

  6. בתור רווקה שמאוד משתדלת ללכת לחתונות ולשמח ולתת מעצמי ברור שהייתי רוצה שכמה שיותר חברות יהיו בעזרת השם בחתונה שלי אבל אני חושבת שקצת הגזימו פה כי אם נשואה לא יכולה לבוא אז מה לעשות אולי גם יש חתונה במשפחה שלה או משהו , אנחנו לא יודעים מה יש לכל אחד בחיים שלו
    שנזכה בעזרת השם לשמח ולשמוח אצל כולם רק בשמחות

  7. בתור האחרונה בכיתה שזו שלפניה כבר משלימה 4 שנים מחתונתה.
    אני אשמח מאד אם חברותי יבואו.
    אבל האמת זה כבר לא ממש חשוב לי.
    לא חשוב לי עד כדי שתקללי אותי כל הדרך אל החתונה.
    רוצה לבוא בשמחה? בואי!!
    לא רוצה? אל תבואי!!!!

  8. נראה לי שכולכן קצת נסחפתן בנושא הבעל והילדים ובעיקר בנושא הבעל אפשר לחשוב שכל שנייה מנוצלת רק ל-ב-ע-ל…
    הכל עניין של סדר עדיפויות
    סהכ חתונה אחת ל…חודש אולי …
    הגזמתן לגמרי מי שבן אדם לחברו חשוב לה שתתבונן תאמיני לי שבעלך לא ינזק מערב אחד של שחרור אולי….אפילו יהנה קצת…
    בכיתה שלי הבת שהתחתנה אחרונה בגיל 30 קיבלה חתונה עמוסה ושמחה יותר ממני…
    רק בשמחות

  9. אני חושבת שהמצווה של שמחת חתן וכלה אינה דווקא אם הכלה מתייחסת אליי או לא מתייחסת אליי,
    המצווה היא לרקוד ולעשות "מצב" שמח בחתונה.
    אין זה מתפקידה של הכלה לתת לי "צומי" ולרקוד איתי באופן אישי או לערוך איתי שיחת הערכה ומחמאות על שהגעתי.
    אנחנו באות נטו לשמח ולא משנה מה תהיה התמורה.
    ובסוגריים אציין-כי לרוב הכלה מבולבלת מעט ביום חתונתה ואין לדון אם העריכה מספיק או רק רפרפה…

    ברור שיש לנשואות סיבות,
    יותר או פחות מהרווקות… לא כל כך משנה….
    דיברו במאמר על מצב מכליל שהחתונה היתה ריקה,
    ויש דברים בגו…
    דווקא בגלל שיש כל כך הרבה סיבות של בעל, ביביסיטר, אוטובוסים וכו'
    לפעמים יש רפיון,
    ואם נחשוב בצורה אוביקטיבית-אחוזים גדולים יותר של "משתמטות" הם מהצד הנשוי ולא הרווק….
    באנה נשים לב פשוט לא להגזים, זה הכל!
    יש תקשורת פה ושם עם חברות, טלפונים או מפגשים,
    עם יד על הדופק נראה שלא כולן אמרו שלא יבואו בגלל תוכניות כאלו ואחרות.
    נעשה חשבון נפש עם עצמנו אם הסיבה עכשיו היא אכן "סיבה" או שבגלל הסטטוס הנשוי-אני כבר מרשה לעצמי לפספס יותר.
    מי שמשקיעה-אשריה וטוב חלקה.
    ואני מדגישה שוב-השכר הוא למעלה ולא יגיע ע"י הערכתה של הכלה…

    במשחות בלב שמח ומכל הלב.

  10. בתפילת שחרית,'אלו דברים' כת'
    "….ואלו דברים שאדם אוכל פרותיהם בעולם הזה והקרן קיימת…. ואלו הן…..והכנסת כלה ולווית המת…"
    מדוע נסמכה הכנסת כלה ללוית המת?
    שכמו שהמת אינו יכול להחזיר לחי על זה שהוא ליווה אותו כך להבדיל הנשואה אינה יכולה להחזיר באותה המידה לרווקה שליותה ושמחה אותה בחתונתה.
    לא אמרתי לא יכולה בכלל
    אבל ברור שלא יכולה באותה רמה ובאותו מאמץ. כגון הבאת ציוד, עזרה טכנית לפני ועוד המון דברים….
    נקודה למחשבה………….

  11. לרוב הבנות שלא הולכות לחתונה של חברה, יש להן סיבה
    זה יכול להיות כסף כמו שהזכירו פה, או בעיה טכנית של בייבי סיטר שאין, ולא לכל אחת יש אמא/חמות שתבוא לשמור, וגם לא לכל בית אפשר להביא בייבי סיטר. יש ילדים שממש לא מסתדרים עם בייבי סיטר במיוחד אלו שקצת גדולים…(גם גיל 7 יכול להיות קשה), ויש בעלים שבפרוש רוצים לראות את האשה שלהם בערב, וגם האישה רוצה, גם בשביל זה הם התחתנו!
    ויש נשים שאין להם כוח והן עייפות ומחר יש הן עבודה וכו'.
    אני אישית לא תמיד מצליחה להגיע לחתונה של בני דודים אפילו מרוב עומס.
    זה לא בגלל שאני לא רוצה, זה מתיש לנסוע בערב בשני אוטובוסים לחתונה ולחזור ב12-1 בלילה עייפה
    וכמו שהזכירו, להגיע במסירות נפש איתית לחתונה והכלה (כן, זו למתלוננת שלא הגיעו לשמח אותה) לוחצת יד ברפיון, מרפרפת נשיקה ועוברת לאורחת הבאה. ההרגשה הזו שנסעת במיוחד ולא העריכו את זה פוגעת מאוד
    בתור רווקה, קיצרתי ביקור בחו"ל בכדי להשתתף בחתונה של חברה שבקושי התייחסה אלי בחתונה. עד היום, שנים אחרי זה עדיין צורב לי.
    ונזכור, שהקב"ה קבע לכל אחת מה טוב לה, ומי שה' החליט שתתחתן אחרי שהרבה חברות כבר נשואות. החליט שגם יהיו פחות חברות רווקות רוקדות בחתונה
    שנזכה לשמור עם מה שה' נתן לנו באהבה

  12. היי,
    נושא מעניין וראוי לדיון.
    המאמר העלה נקודות סופר חשובות רק שלדעתי הובע באופן שיפוטי בטירוף.
    זה בסדר להביע רגשות קשים רק שנראה לי בתור מאמר שכדאי להביע גם את הצד השני..
    (שיעורי הבעה בי"א?)
    אני לא רוצה להביע עמדה כי וודאי כנשואה שלחלק מהחתונות הלכה ולחלק לא. (תלוי במידת הקרבה) אני נגועה.
    רק מה, אני חושבת שזה בסדר להביע רגשות שליליים (אם כבר הלכתם על זה)
    אבל אולי לתת לנשואה אחרת (כגון תמר השניה שהופיעה לעיל) לכתוב מאמר בדיוק באותו אופן ובאותה בוטות.
    לא יתכן להביע עמדה באופן לא מאוזן.
    זה מקומם ומיד גורם לכל אחת לתפוס צד של בעד או נגד.
    המציאות הרבה יותר מורכבת.
    אז מזמינה לכתוב מאמר תגובה של אישה נשואה ששירכה רגליה או נעדרה מחתונות, על המחירים, על הכלה שלא תמיד ידעה לראות ולהעריך וכיו"ב. ….
    קראתי אגב פעם מאמר מעניין שכתבה פסיכולוגית משני ציד המטבע. היה מדהים ממש לקרוא.

  13. מה לעשות שאין בחורות שמוכנות לעשות בייביסיטר כי לא נאה להן?
    אני אישית לא הלכתי לחתונות אך ורק כי התיאשתי אחרי 20 טלפונים של תחנונים לבחורות צעירות שלא מעוניינות לעשות בייביסיטר.
    לא אשאיר את הילדים לבד בשום פנים ואופן.
    נשארת בבית ושמחה בלב, אפילו רוקדת קצת.
    אבל לצאת אין לי אפשרות.

  14. חשוב לי להדגיש לכן נשואות יקרות,
    עם כל העבודה והילדים וההשכבה והביביסיטר,
    קחו לתשומת לבכן שגם הרווקות לא משועממות כלל!
    לכל אחת יש את סדר יומה העמוס,
    וגם להן יש עבודה ברוב רובן של המקרים.
    כל רווקה שבאה – לא הגיעה משעמום ומפניות יתר….
    גם היא התאמצה,
    יתכן שהתאמצה פחות אולי-
    אבל גם היא עשתה מאמץ של פינוי הזמן, התארגנות ועוד….

    נשואה ותיקה שהנושא עדיין חשוב לה:)

    1. כל הכבוד שאת עדיין זוכרת אחת כמוני…
      רווקה צעירה מאד, עמוסה עד להתפקע, עובדת 9 שעות בעבודה תובענית, מחויבת לבית ולמשפחה שלה, בחורה בשידוכים עם כל המובנים- פגישות בערבים, בירורים שלא נגמרים (שידוכים מאז ומתמיד התנהלו בלילה) וערב של חתונה של חברה גוזל גם ממני בדיוק כמו מנשואה ערב מלא עשיה, גורם לי לחזור עיפה ברמות שאני שוכחת איך קוראים לי.
      נוספת לזה המציאות המעצבנת (ואולי גם על זה צריך לכתוב מאמר) שרווקה בחתונה היא כמו מוצג לראווה. די לראות את מעגל הנשים והיאכנע'יות של השכונה שמסתכלות עליה ובוחנות כל פרט בהתנהגות שלה עוד יותר מכלת השמחה בעצמה, מצב כזה שחוזר על עצמו בכל אירוע גורם לתסכול ועצבים ובכל זאת, למרות הכל, אני נוסעת לחתונות, מבזבזת ערבים שלמים, זה מונע ממני לקיים פגישות, להסתנכרן עם ההורים שלי על השידוכים בערב, ובכל זאת, אני מחוייבת להקדיש ערב אחד בחיים לחברה שמתחתנת.

      רק אומרת שתפסיקו הנשואות לחשוב שרווקה יושבת רגל על הרגל ורק מחכה להזדמנות לעשות פאן ולעוף לחתונה של חברה. יש לנו חיים עמוסים נורא והרבה כוחות נפש עולה לנו ערב כזה, הרבה יותר מחמישים שקל של בייביטיסר.
      אני לא שופטת חלילה, אבל תנו דעתכן על הצד השני בלי לחשוב שמתקיפים אתכן. ותאמינו לי, אני מחכה נורא להחזיר לחברות שלי שירקדו בחתונה בעז"ה ובעלי יבין, בטוח. גם לו יש חברים, לא?!

      בשמחות!!!!!!

  15. אני חושבת שכמו בהרבה תחומים בחיים- גם כאן דרך האמצע היא הטובה.
    לא מצפים מנשואה לצאת פעמיים בשבוע לחתונה,
    אבל כמובן לעשות את כל המאמצים לשמח חברות שמתחתנות מאוחר יותר.
    מגיע להן- ואפילו הרבה יותר- שישמחו אותן בחתונה.

  16. בלי תירוצים! למלא את האולם בכל מיני הופעות וכנסים אתן יודעות,(אני גם הולכת ורואה אתכן שם) אז לשמח חתן וכלה לא? חתונה נחשבת ה"נעלה שבשמחות",וצריך לדעת שכמה שיש יותר אנשים בחופה שעונים אמן על הברכות,יורד יותר שפע על הזוג! שמחת חתן וכלה זה חסד,לא מפסידים מזה אף פעם!

    1. צר לי טעות גדולה
      אם תקראי את כל התגובות תביני שהנשואות המעירות לא יוצאות לכל מיני כנסים וערים בדיוק מאותן הסיבות:
      *חוסר יכולת כלכלית
      *ארגון הבית וסידורו ואוכל למחרת
      *מגיעה מוווותשת בסוף היום
      *פגישה עם הבעל בסוף יום
      ועוד ועוד

      1. צר לי אבל אני ראיתי אולמות מפוצצים בנשים גם בכנסים מטופשים של קופות חולים
        אהה ובמיוחד אם זה לא עולה כסף ועוד יש קצת בייגלה לכיבוד
        אני גם בחודש שמיני נסעתי לחתונה של חברה שכמעט לא היה לי איתה קשר רק בשביל לשמח אותה
        וכן גם לי היה מאוד עצוב שאני בתור רווקה הלכתי לכל החתונות של בנות כיתתי גם כאלה שלא ממש היה לי קשר איתן, חזרתי מאוחר מאוד הביתה-אחרי נסיעות (למדתי מחוץ לעיר מגורי) ואז לקום ב6 בבוקר ולסוע שוב מחוץ לעיר ללימודים
        ומה לא מגיע לי שהחברות יחזירו לי?? ועוד שרובם גרות בעיר שבה התחתנתי??
        לזה קוראים כפיות טובה! צר לי אבל בעיני אין שום תירוץ לא להגיע לחתונה של חברה ועוד במיוחד עם היא הייתה אצלך בחתונה.
        גם מי שיש לה עניינים מאוד חשובים ודי למדינה יכולה לקפוץ ל20-30 דקות לשמח כלה ובעל שלא מבין את זה אז גם הוא שותף לכפיות טובה הזאת

  17. המסקנה שלי אחרי התגובות וקריאת המאמר (כתיבה מעולה!!!!) היא :
    נשואות יקרות,
    נא קחו זאת בפורופציה הנכונה, על אף שמאוד קשה כי הכתיבה הכלילה והאשימה
    שמתאפשר לך כספית ו או נושא הבעל סודר, אז קדימה שימי את המאמר מול העניים ותצאי לשמח את החברה שלך
    ותכווני לשם מצוות חסד – ממש כך!! (:
    אין ספק שלא מצופה מנשואה להגיע לכל חתונה אם כי גם לא ראוי שכל חתונה וחתונה היא לא תנכח.
    הכרת הטוב היא בסיס להכל
    המילה כאן היא איזון והתחשבות בטעם הטוב והשפוי
    הצלחות לכולם!

  18. היי חמודות
    נכון ה לא טעה כי הוא זה שמתכן עיתים ולא אנחנו
    אבל אם כל הכבוד לרווקות!
    נסו לחשוב את הצד השני
    נכון נשואה שהגיעו לחתונה לה אבל כיום היא מטופלת בכמה צאצאים
    עובדת קשה חוזרת עייפה למשרה מלאה אחה"צ עם הילדים ואחכ לסדר בית להכין אוכל למחר
    להיות קצת עם הבעל וזהו לילה
    אם היא יוצאת לחתונה מחוץ לעיר תחשבנו שעה וחצי נסיעה לכל צד כי היא גרה בפרפריה + להיות בחתונה
    זה אומר לצאת בקושי בהשכבת ילדים ולנסות להשאיר בית מסודר לבייסיטר
    להיקרע בנסיעות הלוך וחזור ולהגיע לחתונה של חברה שהייתה רווקה
    אבל לא באמת מעריכה את ההשקעה ביציאה, ולחזור באפיסת כוחות בשעה מאוחרת לבית
    ולמחרת לעבוד כפול על מה שהיא לא הספיקה + לקום מווווקדם לעבודה
    אז לכל דבר יש צד שני
    רק תחשבו ותבינו…..

    1. מסכימה איתך אבל באמת נאמר שרובם גרות במרכז והבודדות שגרות בפריפריה אותם אפשר לגמרי להבין מה גם שאפשר לנסות להתאמץ
      גם אני נתתי לבעלי לסוע לחתונות של חברים- מטבריה לבני ברק וירושלים

  19. קראתי את כל התגובות וקצת הגזמתם. נכון הבעל קודם להכל!!!
    אבל גם הבעל יכול לחכות יום אחד אחת לתקופה. כי כבר גם ככה אין הרבה חבירות שצריכות להתחתן.
    ואם את מגיעה ומשתפת את הבעל על החתונה. וכמה זה חשוב ללכת… אני בטוחה שגם הבעל ירצה שתלכי וישמח בכך!!!
    הכל ענין של הסתכלות וגישה לחיים ושיתוף של הבעל!

  20. אני מבינה שמאוד כואב לך כל הרעיון הזה אבל את שופטת את הצד השני בחומרה גדולה מאוד!!! ואני חושבת שזה לא הוגן בכלל
    אני רוצה לספר לך על הצד השני, אני נשואה צעירה יחסית עם שתי תינוקות ובעל אברך, התחתנתי צעירה ועכשיו החברות שלי מתחתנות אולי זה נראה לך מוזר אבל בשבילי נסיעה מחוץ לעיר ו4 שעות של בייביסיטר זה המון כסף!!
    ולא תמיד יש לי אותו לפעמים חברה קרובה שלי מתחתנת ואני בכאב לב נשארת בבית כי אין לי אפשרות ועוד נקודה
    לגבי הבעל שמגיע בערב במרוץ החיים אני פוגשת אותו רק בערב אם אצא לחתונה פעמיים בשבוע ולפחות פעם בשבוע לסידורים כי אני עובדת כל יום וחוזרת ישר לילדות-האם זה נראה לך הגיוני להיפגש לשעה-שעתיים פעם ביומים? את החברות הטובות שלך את פוגשת יותר.
    אז ודאי שראוי להשתדל ולהתאמץ אבל חובה גם להבין שיש גם צד שני

  21. כל מילה פנינה!
    צודקת באלפי האחוזים!
    אלו לא האשמות ולא הטחות,
    לא נראה לי שיש בלו"ז חתונה כל יום.
    מדובר על פעם ב…
    וגם לבעל יש חתונות של חברים להזכירך…

  22. אני מצטטת אותך "..כשהקב"ה תכנן מי תתחתן ראשונה ומי אחריה, הוא לא טעה – – "
    ולכן ובגלל שהקב"ה לא טועה..! מתפקיד הנשואה שזכתה להתחתן מוקדם.. להתאמץ מאד!! וכן להגיע! לשמח כלה שכל אשמתה שלא התחתנה בזמן..
    והמציאות הזו – שאת נשואה שיש לה חתונה של חברה.. מי החליט את המציאות הזו??? הקב"ה החליט!
    והוא קבע שזה מצווה ענקית לשמח חתן וכלה.. ( ולא סתם) כן את! הנשואה! מתוך הבעל\חמות \ילדים\טיטולים.. תתאמצי ותבואי לשמח את חברה שלך בחתונה שלה. ותקריבי ערב עם הבעל\ ילדים או כל עיסוק חשוב אחר.. בשביל חברה שחכתה לאושר הזה כ"כ הרבה!
    גם אם תקפצי לחצי שעה של ריקודים.. שמחת מאד ! תבואי תראי נוכחות..איכפתיות.. תשמחי את חברה שלך, שלא תרקוד לבד בחתונה של עצמה.

    תחשבי קצת על אחרים.. תגלי אמפטיה לסבל של אחר.
    אולי זה משהוא שנשואות שלא עברו את צער הרווקות לא מבינות בו.. ובכל אופן תפתחי את עיניך לעולם האמיתי.

    נשואה ב"ה ( רווקה לשעבר )

  23. שלום לך,
    גם אני התחתנתי כמעט אחרונה (25, מאז לא היתה חתונה, מחכות ל2 האחרונות) והלכתי לכל השמחות (למעט אחת בלבד) של חברותי לסמינר, למסלול, לעבודה.
    א-ב-ל. וזה אבל גדול.
    1. המון חברות הגיעו אלי לחתונה, שהיתה מחוץ לעיר (נכון שזה היה זמן למפגש) אבל הן רקדו עם כל המרץ.
    2. בתור נשואה, אני אגלה לך סוד. מהרגע שהתארסתי (ועוד קודם לכן, במהלך הפגישות הארוכות הזמן שלקח וכל המסביב) למדתי דבר גדול. יש כזה דבר שנקרא – לדון לכף זכות!!!!! ולא שהייתי קודם רעה, ואחת שמבקרת! ממש לא! זה לא האופי שלי משום כיוון, אבל כשאת מכניסה למעגל שלך את חתנך\בעלך\משפחתו ואלפי אילוצים אחרים, את מתחילה להבין מה זה נקרא לדון לכף זכות.

    הכל יפה בתאוריה, הפרקטיקה שונה…

    בקרוב בקרוב תזכי גם את לעשות את כל השיקולים המורכבים האלה ולהצליח!!!! ולפני הכל תזכרי שבעלך קודם לכולםםםםם

    המון בהצלחות
    מרים

  24. המסקנה נכונה מאוד.
    הבעיה היא שהדרך רצופה האשמות…
    בכל זאת צריך לזכור שהמחויבות הראשונה של אישה היא לבעלה, ושל אם – לילדיה.
    חשוב להעלות את הנושא למודעות, אבל אם בעקבות הביקורת אישה תבחר לא נכון, ותיסע לחתונת חברה למרות המחירים הכבדים שהיא לא אמורה לשלם –
    אז חבל מאוד.
    כשהקב"ה תכנן מי תתחתן ראשונה ומי אחריה, הוא לא טעה – – –

  25. את צודקת מאוד בכתיבת מאמר זה – יש פעמים שהבנות הנשואות סתם מתעצלות לקום וללכת לחתונה של חברה…
    אבל—
    יכולות להיות המון סיבות להעדרות של חברתיך הנשואה…
    ואם היה לה אירוע חשוב באותו ערב.
    ואם לא יצא לה לראות את בעלה כל היום? – וכן הערבים האלו חשובים לה – כי בעוד מספר חודשים היא בעזרת ה' לא תהיה לבד עם בעלה – כי יצטרף תינוק לבית…
    והרי לא למדנו שצריך להמתין לבעל בבית כדי לקבל אותו בסבר פנים יפות? לא עייפה ומרותה…
    המאמר הזה כתוב בצורה כ"כ צודקת – אבל תחשבו רגע על הצד השני – עם כל הקושי – כדאי מאוד מאוד לדון לכף זכות ולא רק חובה – כי אחרי הכל היא נשואה!!!…
    בקרוב אצל כולם!
    🙂

  26. כל הכבוד לך!
    אנחנו נמצאות במקום כ"כ כואב, שאכן המצב הוא בלתי נסבל, חתונה שמתרחשת שנתיים+ לאחר סיום הלימודים מתאדה לה איפשהוא בין כל נפנוף פאה או מריחה של טיטול…

    הנושא ראוי שידון בציבור רחב יותר ויעלה למודעות כל הגילאים… יודעים לבכות ולצקצק בשפתיים לשמע אוזן שפלונית לא נשואה, אך לשמוח בשמחתה, אף מכוסת ראש לא תואיל בטובה להגיע
    חבל, כל הכבוד לך הכותבת!!! כואב עד צביטה לקריאת הדברים.

  27. נגעת בנקודה!
    כאחת שרצה לרוב רובן של חתונות של חברותי, נסעה והיטלטלה בדרכים, שילמה נסיעות ורקדה עד כלות הכוחות…
    מודה לך על המילים שיוצאות עמוק מהלב, מתוך אמת וכאב.
    בטוחה שישנן עוד כמה רווקות- לא מסכנות!(ואולי גם נשואות) שמזדהות איתך, איתנו!
    מאחלת לך שבקרוב תרקדי בחתונתך מוקפת חברות אוהבות, מוקירות וגם… נשואות.
    כי מגיע לך!!!!!!!!!!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *