בתיה בן חמו היא ציירת יודאיקה מוכשרת, שהתחילה עם ציור בגיל קטן, נטשה אותו בגיל הבוגר לטובת מקצוע מבוקש:)
אבל הכישרון גבר על הרבה דברים אחרים…
"את הציור והיודאיקה נשמתי בבית מאז שאני זוכרת עצמי, מגיל חמש הורי שלחו אותי ללמוד ציור, ובהמשך למדתי אצל המורות הטובות ביותר את תורת הציור והוראת הציור, אבל…בסמינר למדתי הנדסאות מחשבים ועם קבלת הדיפלומה התלבטתי רבות אם לצאת לשוק העבודה ולחפש את עצמי בהייטק, באותה תקופה אבי הרב אלעזר שושן פתח את העסק עולם היודאיקה, ואני מצאתי את עצמי נשאבת לתוך עולם היצירה המרתק והאין סופי כשאבי מכוון ומדריך ומציב כל פעם רף חדש כשהוא מבקש ממני "לאפשר לעצמי להיות יצירתית עוד יותר".
אני מנסה להבין איך בתיה ויתרה על לימודי המקצוע שאותו למדה 'עולם ההייטק' לטובת 'עולם היודאיקה'. לבתיה יש תשובה פשוטה וברורה, נראה שהיא רגילה ששואלים אותה "הרגשתי שזה מה שיעשה לי טוב, ושאת זה אני באמת אוהבת!, יכולתי להלחם בעצמי ו"להתקדם" בהייטק, אבל זה לא זה. לא באמת רציתי את זה, למדתי כי הייתי צעירה והיה חשוב לי לרכוש מקצוע שכולן לומדות ושיש לו עתיד, אבל בשבילי זה לא היה נכון"
"לפני 17 שנה עסקנו בעיקר ברפרדוקציות – שחזור עבודות אומנות על קלף נדירות, ומרהיבות ביופיין, טובי האומנים בארץ בוגרי האוניברסיטה לאומנות ברוסיה, ומרצים בבצלאל הגיעו אלינו, כשביקשתי מהאומנים להעמיק ברזי המקצוע, הם נאותו בשמחה להעביר את הידע הלאה"
כולם יודעים שאומנות היא מקום שאפשר וצריך לתת לדמיון מקום נכבד, לפעמים את מרגישה שיש קופנליקט בין האומנות כפי שהיא לחלק הרוחני?
" בהחלט יש מורכבות, אבל כשמודעים אליה אפשר להתמודד איתה. בגלל שעם הזמן נוצר ביקוש ליצירות חדשות, ברמת דיוק ומורכבות שלא מתפשרת, ומבחינה רוחנית הציורים דורשים רעיונות שיהיו נאמנים למקורות, ולדברי חז"ל, ושיביעו בצורה נכונה ומובנת את דברי חז"ל, וזו הייחודיות שלנו, לתת מענה אומנותי אבל בלי להתפשר על חיבור למקורות היצירות מאוירות על קלף בשילוב מגזרות ועלי זהב 23 קראט המאפיינים קלאסיקה עשירה והרמונית, ובדיוק רב בעבודת יד קפדנית הכתיבה מתבצעת בדיו ובקולמוס על ידי סופר ירא שמיים, היצירות מאוירות במגוון סגנונות ארט נבו, רנסנס, קלאסי, ערבסק, ומודרני, כדי שכל אחד יוכל למצוא את היצירה אליה הוא ירגיש קשר מיוחד ורגשי וחיבור רוחני"
ואיך זה כאישה? לאייר ולפאר את מגילת אסתר למשל?
" האמת שכל פעם זה מרגש אותי מחדש! לקחת חלק שונה ומקורי במגילה, איור מגילת אסתר הוא מרתק במיוחד, אני אוהבת לחזור בזמן ולצלול למעמקי סיפור המגילה, לחוות בציור את הדמויות והתקופה ולהיות נאמנה לביגוד, לנופים, להבעות הפנים, לסצינות, לכלים ולאווירה למשתה אחשוורוש בחצר הארמון, מרדכי היהודי והמן הרשע, הגזרות והניסים תוך שילוב אורנומנטים בגוונים עשירים של זהב, ברונזה, נחושת, וכסף בשילוב מקומות קדושים ונופי ארץ ישראל"
כשבתיה מדגישה את חומרי הגלם היקרים שהמגילות שהיא מאיירת מכילות, אני תוהה בקול מי יכול לרכוש אותן?!
" את צודקת, לרוב העבודות שלי נמכרות ומצויות אצל שועי עולם, בגלריות ובאוספים נבחרים ברחבי העולם היהודי, ספרי יודאיקה בהזמנה אישית, תעודות לראשי ממשלה, רבנים ראשיים, וכל אירוע שצריך תעודה שתכבד את המעמד, הגשמנו חלומות לאנשים שחזור הגדות עתיקות, ויצירת חדשות, חומשים, תהילים, כתובות, פיטום הקטורת, אשת חיל, והמגוון רחב…"
"אני מרגישה זכות גדולה לעסוק ביודאיקה במלאכה המורכבת והקסומה של עיטור ואיור כתבי קודש, להידור ולנוי מצווה"
5 תגובות
אני גם אוהבת לצייר היכן מפתחים?
איזו אומנות! מדהים!!!
כישרונית
אני ממש לא יודעת בכלל לציר
כך אחד והמתנות שהקבה הביא לכל אחחחחדדדדדדדד
הכישרונות מבורכים ונדירים בלי עין הרע, ואני שואלת את עצמי, לא חבל על השנים שבזבזה בסמינר? למה לסמינרים אין מגמות נוספות המאפשרות פיתוח מקצועי לצד שמירה על אידישקייט? קשה לדעת שאנחנו מבזבזים על הבנות שלנו עשרות אלפי שקלים והן לומדות מה שיש להציע ולא מה שבאמת מתאים לכשורים שלהן,
אתן רואות על בתיה, היצירות שלה מהממות, הראיון מאוד יפה, תודה רבה.
בתיה המוכשרת מאוד, היצירות המפוארות שלך במקצועיות מקסימלית פשוט לא נתפסות. הרבה הצליה בהמשך