כל התוכן המעניין לאישה החרדית

יום רביעי

|

י״ב באדר א׳ ה׳תשפ״ד

|

21/02/2024

כל התוכן המעניין לאישה החרדית

לאישה החרדית

|

י״ב באדר א׳ ה׳תשפ״ד

|

|

21/02/2024

|

יום רביעי

אחרי הסמינר הבנתי שלכל נשמה יש צורה משלה / טור נוגע

לפני שנה וחצי מצאתי את הדרך.
הגעתי אליה בפשטות,בשקט, משל הייתה סלולה לצידי תמיד ומה שנשאר רק לעלות עליה ולהתחיל לרוץ.
ואני עליתי,ורצתי.
לא, אני לא חוזרת בתשובה מעברו השני של המתרס,שיום אחד זנחה מאחוריה בגבורה אורח חיים חילוני וקיבלה על עצמה עול מלכות שמיים.
אני,נולדתי לבית חרדי, אפילו כזה שתגידו "נחשב",למדתי בבית יעקב ובסמינר "יוקרתי" ועדיין, אני חוזרת בתשובה כל יום.
וזה לא שלפני כן לא הייתי טובה צדקנית ומתוקה. הייתי, אבל חלק מזה לא היה אני בעצמי.
את הסמינר סיימתי לפני 3 שנים, הרבה קצת, מה זה משנה? יצאתי אל החיים האמיתיים, אלו שמחוץ לכתלים המגוננים, אלה שבין הסמינר לבית היהודי שרציתי, ועדיין רוצה ומצפה. זה כמו לחטוף הלם קל, כשאת יוצאת כל בוקר לעבודה ומבינה שמעכשיו, בעצם,אין מה שיתפוס אותך קצר – לא המורה טובה, לא שכטר הסגנית הקשוחה, ולא וילנסקי רכזת השכבה , אפילו אפרת הצדיקה של הכיתה כבר נעלמה לה מהנוף.
אבל יש לך חינוך טוב, ומשפחה טובה, ויש לך ה' אחד. אבל עדיין,כל יום שעובר מצטרף לזה שכבר עבר והם מצטרפים לחודשים ולשנים. וכשהזמן חולף משהו מתחיל להתנדנד. השבלונה כבר לא מתאימה לגזרה, 'קטן עלייך' , פתאום גיליתי שלכל נשמה יש צורה משלה,ואני מתחילה לתהות מהי שלי. אז הייתי עם חצאיות אמצע רחבות ,חצאיות גבוליות ואפילו חצאיות שמטטאות את הרצפה בהתנדבות… אבל גם זו לא הייתי אני.
בסוף מצאתי דרך, מצאתי את עצמי הולכת בה כאילו הלכתי בה שנים. והיה לי טוב. היה לי טוב להיות קרובה לאבא, להתפלל,לברך להיות בשמחה ולקוות לטוב. בין פגישה להצעה נוספת,הייתי בטוחה שזה כבר עומד לקרות. וזה לא קרה, עדיין לא… ואני אוהבת את ה׳ עד למאד באהבת נצח נצחים. ואין לי שום טענה כלפי איך שהחיים שלי מתנהלים.
אבל עם כל זאת,אני נחלשת. על כל גל שבא עליי אני משתדלת לנוד בראשי ולתת לו לחלוף,לא להסחף,לא לעזוב ידיים. לחכות רק עוד קצת לישועה. להאמין רק עוד יום שזה הנה כבר מגיע. וזה עוד לא…
מי שעוברת זאת לבטח מבינה…מבינה את המאמץ האדיר לדבוק בעקרונות שלך,לא לרדת מהרמה שלך אפילו שהכל מסביב הפוך… אפילו שהלבד כבר מעביר אותך על דעתך…

גם את בוכה לה׳ בכל לילה? ׳אבא,אני רוצה להתחתן. אני רוצה להקים בית יהודי עכשיו, לפני שלא יישאר לי כבר כוח לשאוף שאיפה נעלה שכזו׳ 
אולי את גם.. אולי לא.
על פניו תוכלי לראות אותי ברחוב כמו כל בחורה רגילה. אולי אפילו זחוחה מעט. אבל עכשיו את יודעת מה מסתתר מתחת לעטיפה חיצונית הבלונדינית הזו.
בחורה נורמלית,שעדיין בלב שלה היא קצת ילדה,שמנסה בכל הכוחות להישאר קרובה לאבא. 
אז נכון שמצאתי דרך, והייתי בטוחה שאשאר בה לעד…
אבל בזמן האחרון מתבהרת לי ההבנה הכל כך פשוטה שלא הכל (ובעצם כלום) לא בשליטה שלי.
ואם זה המצב,אז מן הסתם אבא רוצה אותי ככה-
נלחמת.

פוסטים אחרונים

דלעת ערמונים במילוי קציצת עדשים ופטריות | מירב מלכה.

לפני יום 1

|

0

הזדמנויות לחגוג? בואו ניצור אותן

לפני יום 1

|

0

אשכולית אדומה עם כל המעלות והתוספות

לפני 2 ימים

|

0

הבת שלי היא הכי מושלמת - הרכיבים מדברים בעד עצמם

לפני 2 ימים

|

0

איך יוצאים? בשמחה! | סיון רהב-מאיר

לפני 2 ימים

|

0

חלת שום עסיסית | מירב מלכה

לפני 2 ימים

|

0

לא נותנים הזדמנות: חרם בעולם הילדים

לפני 3 ימים

|

1

סביח בפיתות פרנה ללא התפחה | מירב מלכה

לפני 3 ימים

|

0

תיווך נדל"ן- חלק ה' מהם דמי תיווך בשכירות/ עו''ד אסתי וייסלר

לפני 3 ימים

|

0

הגדרות זה לא להיות

לפני 4 ימים

|

3

תהליכים | אפרת ברזל

לפני 5 ימים

|

0

חודש של בשורות טובות

לפני 5 ימים

|

0

מפנקת במיוחד: עוגת שכבות קפה | חיה קסטיאל

לפני 6 ימים

|

10

תפתיעי אותם בשבת: קציצות דגים ברוטב אדום עשיר

לפני 6 ימים

|

0

חשיפה בלעדית: השיטה שמכשירה נשים בעולמה של הלכה

לפני 6 ימים

|

0

זעקת האישה העובדת: חוסר במעונות במגזר החרדי - מי לוקח את האחריות?!

לפני 6 ימים

|

4

מסיבת ההודיה הגיעה | סיון רהב-מאיר

לפני 6 ימים

|

0

התבלין שכדאי לך להכניס לתפריט בכל הזדמנות: קינמון

לפני 7 ימים

|

0

מתוקה, חמה ומפנקת: דייסת פתיתים לערב גשום

לפני 7 ימים

|

0

משימה הורית: חיבוק אחד ביום, להתפתחות בכל התחומים

לפני שבוע 1

|

1

עוד כתבות שעשויות לעניין אותך

חלות ולחמניות

פיתות זעתר

שיחה

25 תגובות

  1. ריגשת מאוד!!!
    כמוני כמוך כולנו באותה סירה
    התהליך שעברת הוא מהותי וחשוב וצריך לזכור "אנחנו עבדי ה' לא עבדים של החרדים שלו…"
    ובכל יום אנו בוחרים בזה מחדש, חרדי = שומר תורה ומצוות לא מתכוונת לחיצוניות דווקא…
    אז לכן זה לא רלוונטי מה קורה מסביב, והאם החזקה של הכיתה החזיקה מעמד או לא (לאולם אל תדוני) כי אני עומדת מול ה' ולא מול אף אחד אחר
    ושתדעי שכל דמעה ותפילה נספרת (!)
    יש בבני ברק את ארגון משעול שעושה הרצאות וכינוסים לרווקות, בירושלים יש את מעל"ה זה נותן המון חיזוק תמלאי את היום בעשייה חיובית זה ישאיר אותך עם אנרגיות וכוח

  2. כ"כ אמיתי תזכורת כואבת שאנו בגלות
    אתן כותבות פה על בנות שאחרי החתונה אבל תאמת גם הרבה רווקות פתאום בשלב הזה נופלות וזה כ"כ שורף כשפתאום חברה טובה שכל הזמן כ"כ שמרנו על עצמנו ביחד ופתאום לא התראינו חודש ומפחיד לראות כמה הישתנתה לא רוצה בעל לומד יש לה פלאפון מוגן וכ' אז נכון ואישה נשואה זה לא כ"כ שונה אבל בכל אופן זה באמת פחות גרוע כי אצל בחורה רווקה זה הרבה יותר גורלי
    אבא צריך רוצים גאולה!!

    1. לא גורלי אצל נשואה? אם אכפת רק מהשם ולא הנשמה אז כן,אצל רווקה זה יותר "גורלי". אבל אם אכפת מהנשמה אצל הנשואה זה חבל ביותר כי זה דוגמא לילדים וכל הלך הרוח של הבית שלה

  3. בנות זה קורע לי את הלב לחשוב כמה בנות יש במצב שליי איך כל כך הרבה מזדהות ומבינות..צדקה מי שאמרה כאן שיותר מחליש להסתכל מסביב ולראות בנות נשואות שמתחילות להתפזר ולעשות ככל העולה על רוחן.. אני חושבת שהפתרון היחיד הוא פשוט לעצום עינים חזק חזק , לא להסתכל מסביב ולא להקשיב לשום קול שאומר לי לעזוב..לנסות להדבק בקב"ה כמה שיותר ולא לשכוח לשניה שבסוף הכל חולף.. החיים על פני האדמה בגוף בשר ודם בסוף מסתיימים ובסוף בסוף, נגיע לקב"ה והלוואי שנוכל לעמוד לפניו בשמחה ולדעת שעברנו תמבחן בחיים האלה..

  4. כל כך התחברתי למשפט: "גם את בוכה לה׳ בכל לילה? ׳אבא,אני רוצה להתחתן. אני רוצה להקים בית יהודי עכשיו, לפני שלא יישאר לי כבר כוח לשאוף שאיפה נעלה שכזו׳ "……. כי י זה קורה לא רק בלילות כשאני פוגשת בכל כך הרבה מהמורות שבדרך ומרגישה קצת לבד בהתמודדות של מה יקרה אם רק …. דבר קטן…… שכל אחת מחברותי הייתה נועצת בבעלה שהיה מחזק אותה באותו רגע. ואני לבדדדד. מתגברת שוב אבל לא בטוחה שאצליח גם פעם נוספת.
    אז באמת יישר כח על הכתיבה המדוייקת. הזדהתי ממש….

  5. כתבת נפלא!!
    המצב של נישואין לא גורם לאדם להפטר מהדאגות ומהתלות בריבון עולם. לפעמים באופן זמני אפשר לחשב שמסתדרים… אבל את עוברת תהליך שכל יהודי ויהודיה עוברים בסיטואציות שונות המתנה ותקווה לישועות שונות ילדים. בריאות. שלום .פרנסה.
    את נמצאת בתחנה וכל יום ויום ממלאה את יעודך בהתקרבות להשם!! את כל הזמן פועלת. זו התכלית!!!
    אל תתיאשי ואל תצטערי! החיים לפניך…! והםמלאים בהפתעות טובות ! ! בעזרת השם!!!!

  6. אני יכולה להעלות כאן עוד נקודה (בתור אחת שמתמודדת…) שלפעמים הקושי בלהישאר חזקה ויציבה בהשקפות האמיתיות והקצת ישנות שלנו כבר, זה לראות את חברותינו הנשואות אלה שהיו הבנות הכי טובות בכיתה ובשנתון ופתאום הן מרשות לעצמם דברים שלא חלמת שהם יעשו והם נראות שונה ממה שהן היו נראות בסמינר ולפעמים המצב הזה קצת מבלבל ומחליש…. כאילו, אחרי החתונה זה מותר? או אני כביכול 'פראיירית' שאני ממשיכה להיות כזו רק בגלל שאני עדיין מחכה?!

    מסכימות איתי?

    1. רווקות כמו שאנחנו לא מיבנות אתכן, כך אתן לא מבינות אותי.

      אתן לא יכולות לדעת מה עובר גם על הבחורה הצדיקה של הכיתה אחרי הנישואין.
      מה בעלה רוצה
      מה הוא מבקש ולא תמיד בדרכים הכי מנומסות

      יש בנות שמחליפות לבוש כי הבעל לוחץ!
      והאמת מסםיק שהוא ירמוז בשביל ליצור לחץ בקרב בחורה בת 20 שהתחתנה אתמול ומציאת חן בעיני בעלה היא הדבר הכי הכי קריטי בחייה. באמת. אני הייתי מוכנה( כמעט) למות כדי שבעלי יהיה מרוצה..

      אתן, רווקות קצת יותר מבוגרות, פיתחתן כבר איזשהו אופי והשקפת עולם וחוזק. שיש לזה המול צדדים חיוביים- למשל כמו מה שכתבה כותבת הטור.
      אני שחגגתי טומולדת 20 כנשואה, לא היה לי גרם עמוד שדרה לעמוד בפני רצונותיו של בעלי היקר, גם אם בהחלט סתרו את הערכים שלי וגרמו לי חוסר נעימות רב!! מול החברות – כן, אתן השופטות, ומול המשפחה

      ובעלי היקר שאני באמת מעריצה, גם כבחור צעיר וקטן לא מספיק הבין מה עובר עלינו.

      היום ממבט של שנים ואחרי דרך ארוכה ומדהימה שעשינו יחד, אני ממש לא כועסת על עצמי וממש מבינה אותי.

      מבטיחה לכן שהיה לי מאד מאד מאד קשה להיראות כך….

      1. לנשואה היקרה הלוחמת האמיצה!!!
        אני רווקה לא מעט שנים חולמת וכוספת להתחתן, אני כ"כ מזדהה עם מי שתיארת זה כ"כ נכון, אמיתי ומחייב
        אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו אמרו חז"ל והיו שהוסיפו ולעולם לא תגיע למקומו!!!
        לא דנה לא שופטת, רק מודה לה' על הנסיון שהוא הביא לי יחד עם סל הכלים כדי שאוכל לעמוד בו
        עצה קטנה וחשובה לא להגיד על כל דבר קדוש קדוש כי אז עד שמתעוררים זה מאוחר…
        ואם יש כזה ניסיון כמו שתיארת אני בטוחה שבפניה ישירה ואותנטית לבורא עולם בו תספרי לו כמה את רוצה להשאר צנועה ומצד שני לשמוח ולמצוא חן בעיני בעלך, ושבעלך ישמח בך שמחה אמיתית ויאהב את מה שאת לובשת!!! אחרי תפילה כזו שיוצאת מהלב הקב"ה יתן ס"ד ותראי ברכה בנישואיך, אין מצב שבורא עולם לא יענה לך על תפילה כזו,
        וחוט שדרה לא תלוי בגיל הנישואין הוא תלוי בעבודה פנימית שלא קשורה לגיל… בהצלחה לכולנו

  7. אני שמחה שהרעיון נופל על אוזניים קשובות.
    תלוי הסגנון שאת מעדיפה.
    לימוד משותף? כדאי שתעלי אפילו פה?ממילא תגיעי לנישה מסוימת.או לפנות למוכרת לך בהצעת היוזמה וכל אחת תאסוף עוד.הייתי מציעה קבוצה לא גדולה כ-6 בנות.לימוד קצר.שיחה על. עם אתגרים ממוקדים.עם מרווח נשימה ויכולת הכלה של מהלכים ותחושות שונות שכל אחת מכן חווה.
    זו גם בניה נפלאה לקראת שיתוף בזוגיות.בס"ד.
    ואח"כ גם בילוי יותר קליל משותף.
    בהצלחה.המון סיעתא דשמיא
    יעל

  8. היי את לא מבינה איך זה ככ בזמן אני בדיוק חושבת על כל זה ומנסה להבין לפחות מה אני רוצה…
    פשוט דיברת את מה שעובר עלי תודה נשמה
    שתזכי למצוא את זיווגך ושנזכה כולנו לחזור בתשובה כל יום…

  9. כתבת יפה.
    רציתי להציע לך.
    מקווה שתקופת ההמתנה לא תהא ארוכה ובכ"ז ליצור קבוצה לא גדולה ללמוד לדבר להתחזק ביחד.איש לרעהו יעזורו…בהצלחה.

  10. את לגמרי תיארת את התחושות שלי. מזדהה עם כל מילה ואות! אני בדיוק במצב הזה ונלחמת ממש כל יום ומתפללת ומשתדלת לא לרדת משום תחום. זה קשה . כואב אבל טוב שזה מאבא שאוהבב!!!!!!!!

  11. יווו ריגשה אותי ממש הורידה לי דמעות מבינה בדיוק מה את מרגישה עוברת את אותו תהליך כמוך מאחלת לנו ולכל בנות ישראל להמשיך להיות חזקות ומצוא את הזיווג שלנו בקרוב אמן

  12. כותבת יקרה!
    כתבת כל כך יפה והזדהתי עם כל מילה שלך,
    אכן, כל יהודי מחוייב להגיע למצב של 'קיבלוה מרצון'
    של אני עובד ה' לא כי ככה אבא אמר אלא כי ככה נכון.
    למצוא את האני האמיתי שלי לא בגלל הסמינר או התקנון…
    אשרייך שהגעת להבנה החשובה הזאת אין ספק שבייתך וחייך יהיו טובים ועמוקים ובעיקר נכונים יותר.
    מאחלת בקרוב לזכות להקים את ביתך מתוך שמחה ושלמות אמיתית.
    את כותבת מקסים המשיכי עם זה!

  13. כ"כ נכון!!!
    אני 5 שנים אחרי הסמינר וממש מרגישה ככה, בכלל לא פשוט וזה כל הזמן לשים לב לעצמינו להשקפות שלנו וכמובן לשמוע הרצאות ולהישאר מחוברים, ובמיחוד שהרבה בנות רווקות בגילינו כבר שינו מזמן את הסגנון ונמצאות כבר במקום אחר…
    תודה על השיתוף מחזק לדעת שנשארו עוד בנות שנלחמות…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *