"טוב שלאה אמנו לא קראה את המדור שלך, כי אז היא הייתה מתחתנת עם עשיו, מה קרה לך?!"

שיתוף ב email
שיתוף ב print

העברתי שעות ארוכות בתפילות למילויי מקום
וזכיתי לראותן נענות.
לימדתי תקופות קצרות בכמה בתי ספר. בכל
מקום יכולתי ללמוד משהו. מילאתי מקום בבית
הספר בפרבר תל אביב שבו למדו ילדים וילדות
ממשפחות מצוקה. האימהות היו מגיעות ומספרות את צרותיהן למורה
שהייתה כמעט ילדה… מחממת בני ברק והסמינר נזרקתי אל המים
הסוערים בהם שוחים וכמעט טובעים ילדים שלא בחרו היכן להיוולד.
“ילדה שמציקה בכיתה היא תלמידה רעבה” הסבירה לי המנהלת. פעם
כשהייתי בחדרה נכנסה תלמידה, המנהלת פנתה אליה בשפה “מקומית”:
“כן נשמה, מה רצית?” ומה ענתה הנשמה האומללה ההיא? – “שתגידי לי
נשמה… חוץ ממך המנהלת אף אחד לא אוהב אותי”.
מילוי מקום בבית הספר ההוא הסתיים. קיבלתי מילוי מקום בבית ספר
חשוב בבני ברק. נכנסתי לכיתה. הבנות הסתקרנו וישבו. סיפרתי סיפור.
כשביקשתי להוציא מחברות ניגשה אלי תלמידה. באופן כמעט אוטומטי
ליטפתי את לחייה ושאלתי: “כן נשמה, מה רצית?” כל הכיתה פרצה בצחוק
על חשבון המורה שהתגלתה כעולה חדשה בבני ברק הקדושה… הגדילה
לשאול אחת הבנות: “המורה, את מבינה בגלגול נשמות?”
מהתקלה הזו למדתי להבין דבר חשוב: עד כמה חייבים להתפלל תפילה
קצרה. זו התפילה ממנה פחד הכהן הגדול בקודש הקודשים ביום הכיפורים
“שלא תתקבל תפילת עוברי דרכים” הוא ביקש. כי כשיהודי תועה בדרך
זועק “טאטא הלף-אבא תעזור לי” הוא יכול עם התפילה הקצרה הזו
לעצור את הגשם. אז כשבחורה צעירה עוברת ממקום עבודה למשנהו
היא לומדת לשים את היד על ידית הדלת ולשים מבטחה בשלוש מילים:
“אבא, תעזור לי”.
מאיפה למדתי את המילים הללו? הייתי ילדה בכיתה ג’ עממי כשהתארחה
אצלנו מישהי שמאד אהבתי. היא העניקה לי את המתנה שאני מעניקה
לקוראי השורות שלי.
במהלך הארוח היא סיפרה על הולדתה באירופה לפני כמאה שנים. אביה
רץ עימה כתינוקת רכה בדאגה אל רב העיירה: “תברך אותי שהיא תחייה”.
חמש תינוקות שיכל האבא ההוא לפני שאחז את התינוקת הזו. “תקרא
לה אסתר גדולה וזה יהיה סימן לחיים” אמר לו הרב. היא בגרה כיתומה
מוצלחת. בגיל 18 נישאה ועברה לגור בעיר הבירה זגרב אצל חמיה וחמותה,
ונולדה לה תינוקת.
ואז כבשו הנאצים את האזור. בערב אחד ציווה חמיה על המשפחה לארוז
מה שאפשר ולברוח. 15 בני משפחה עלו על רכבת שעצרה בצפון איטליה.
שם במחוז ברגמו לבשה אסתר גדולה האצילית בגדי צועניה ויצאה לשדה.
גויה איטלקית הניחה יד על כתפה ושאגה: “עצרי, את יהודיה”. לאסתר
היו רק 3 שניות ללחוש: “טאטא הלף מיר” ואז בקול: “למה את חושבת
שאני יהודיה?” והגויה לוחשת אל תוך אוזנה: “את נסיכה יהודיה. אני אציל
אותך”. אסתר לוקחת 3 שניות. משפילה מבט ומתחננת: “טאטא הלף” ואז
מביטה אל הגויה: “יש איתי עוד 15 איש”. “בזכותך אציל את כולם” באה
התשובה המפתיעה. אצל הגויה הזו בעליית גג התחבאו כולם. כעבור 4
חודשים זכתה אסתר גדולה ללדת שם את אבא שלי… כן, הבנתם נכון.
אסתר גדולה הייתה סבתא שלי… כשאבא שלי היה בלונדיני מתולתל
בן שנתיים הייתה הגויה המחביאה מטיילת עימו בגאווה גלויה. “תראו
את הנכד שלי” הייתה מספרת לחיילים הנאצים שבאו לשתות אצלה
בחנות. יום אחד הרים נאצי את אבא שלי ושאלו בגרמנית “איך קוראים
לך?” והקטן בקול ובטבעיות “וינציו זניני”. החייל צבט את לחיו והחמיא
על המבטא האיטלקי ואז הילד צועק ביידיש לכיוון התקרה: “מאמי, לא
אמרתי שקוראים לי יצחק צייטלין. אמרתי שקוראים לי וינציו זניני”. היה
ברור שהחייל הגרמני שמע היטב את המשפט. הלוא הוא עמד מרחק
מילימטרים מהפעוט היהודי… במחסן שמעבר לתקרה לחשו 14 יהודים
קריאת שמע. הסוף היה ברור. רק סבתא אסתר לחשה: “אבא, תעזור לנו”.
החייל עשה תנועה על האוזן משל היה בה יתוש מציק ועזב את השטח.
במשך שנים היה התאריך הזה משמש אותה כיום הודיה על הניסים.
דברים טובים באמצע הדרך
אני זוכה לקבל מכתבים, פקסים ומיילים שגורמים לי לחיזוק אמתי באהבת
ישראל. הילדים של הקב”ה כל כך איכותיים ומתוקים. שלחה לי אישה מייל עם ציטוט מהטור: “אי אפשר לשנות גזירות או לכוון מהלכים”
ואז המשיכה בפניה ישירה אלי: “טוב שלאה אמנו לא קראה את המדור
שלך… כי אז היא הייתה מתחתנת עם עשיו, חלילה, ולא יולדת שבטי קה…
מה קרה לך טובי? את אמורה לחזק…” איך אהבתי את המכתב היהודי הזה.
זה נכון. אפשר לשנות גזירות וחייבים לבקש. אבל איך הייתה אומרת
סבתא אסתר? “אפשר לבקש. אסור להכריח”. חשוב להדגיש “שהגזירה
אמת”. יוצא לי לפגוש נשים שמצפות לילדים עשרות שנים והן קורעות
את השמיים. אני באופן אישי זכיתי לעורר בנושא הברכות במשך 8 שנים
לפני שהתחתנתי. כולם מסביב נושעו, אני רק נהייתי צרודה. הקב”ה שומע
ורחום ותפילות יכולות לפעול מעל לטבע אבל צריך להוריד את הראש
ולקבל את רצונו.
באיזשהו שלב מגיעה הדמעה ששוברת את השער.
הנה דוגמא טריה. יש לי חברה טובה שהזמינה אותי כמה פעמים למסור
הרצאות ולשאת תפילות לזכות אחותה – רווקה יתומה בת 30 . האחות
הנשואה הוזמנה לפני חודש למסיבת סיום מרגשת. כשכולן בכו היא
ביקשה: “תתפללו על אחותי. אל תבזבזו דמעות”. שכנתה לספסל שאלה
במה מדובר. יעל חברתי נתנה פרטים. שבועיים אחר כך התארסה אחותה
של יעל עם האח של זאת מהספסל שלה…
אז כן, התפילות נשמעות. דמעותינו עולות בנאדות להיות…

שלחי פוסט זה לחברה

שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב email
דוא"ל
שיתוף ב print
הדפסה

9 תגובות

  1. לכותבת התגובה רווקה בת 20

    אומנם אני גדולה ממך בכמעט שבע שנים ומזדהה עם ההרגשה הזו שכולם מסביבך זוציו"ת נרגשות
    תלמדי כלל איך שאת מרגישה בפנים זה מה שאת משדרת!!
    ואם בפנים את חזקה, שמחה ומאמינה אף אחד לא ישבור אותך זה לא יחנך את האנשים והחברות שסביבך להיות יותר טקטיים ורגישים אבל זה יעזור לך לצלוח את זה בקלות והכי חשוב בלב שמח!!
    מאחלת לך בקרוב אצלך והלוואי והברכה הזו כבר לא רלוונטית

  2. אם מדברים על גזירה אמת
    חשוב לזכור
    שלא רק בזמן המתנה
    לפעמים דווקא כשקרה
    והאושר אמור להיות

    דווקא אז קשה להאמין
    כי באמת שידוך שנסגר
    לא היה בבחירה!!!
    זו גזירה מושלמת!!!
    וקשה להכיל

    מבחן האמונה
    מלווה אותנו תמיד!
    במדבר בימים מים אדירים
    וגם ביבשה….

  3. אלופה אין כמוך
    את צריכה להודות להשם יתברך כל יום על זה שהוא זיכה אותך להיות מזכת הרבים וכל המסע המלא טלאות שעברת זה הכל בשביל שתוכלי היום לחזק את בנות ישראל הכשרות
    אשריייךךך זכית!!!!??

  4. בחסידות מוסבר שאם לאה הייתה מתחתנת עם עשיו היא הייתה מתקנת אותו ( מחזירה אותו בתשובה) מוסבר ששורש נשמתו הייתה גבוהה מנשמת יעקב רק שהוא היה אורות בלי כלים

  5. נכון אסור לי בכלל לנסות להתמסכן
    כי אני צעירה!!!!!!
    אגב עשיתי יומולדת לפני חודש…(של 19)
    ואת בתכלס גם לא תביני אותי…
    אבל החברות הטובות שלי נשואות או מאורסות
    ומגלגלות עיינים בחסדנות לידי, נו מה קורה תתארסי גם.
    אני מרגישה סוג ג' כאילו אם לא התארסתי אז כנראה שאני לא משהוא…
    אז אולי תחזקי גם צעירות?

  6. אני עדיין די צעירה, והכתבות שלך כאן באתר ובמגזין קטיפה נותנות לי כח ואמונה לשרוד את הקושי היומיומי, ההמתנה קשה מייגעת ורצופת אכזבות, אבל כשאני קוראת אותך אני מרגישה שאת מדברת אלי לליבי ומבינה את רגשותי ההומים, המשיכי לחזק אותנו ולתת את ההשקפה הנכונה והאמונה כח התפילה והברכות!

  7. המורה טובי צייטלין ( בשבילי את עדיין צייטלין..) היקרה! כתלמידת עבר שלך מבית ספר בית דוד מתרגשת לקרוא את הפרקים שאת כותבת, היית ונשארת מוכשרת!! גאה שהיתה לי מורה כמוך!

  8. טובי אין כמוך!!
    אני מחכה לטור שלך כל שבוע, אולי תכתבי יותר פעמים?
    את מרגשת כל פעם מחדש נותנת כוחות להמשיך ולא להשבר דוגמא מיוחדת שאין דומה לך

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.