כל התוכן המעניין לאישה החרדית
שבת
|
ט״ז בסיון ה׳תשפ״ד
|
22/06/2024

התורה הקדושה התחננה / טובי ברון

הטור התפרסם במגזין מתכונים ותוכן מיוחד לשבועות להורדת המגזין לחצי כאן

טובי ו ‘משמר תפילה’ בליל שבועות
זה היה ליל שבועות הרביעי בו התכנסנו. שלוש שנים קודם לכן, בערב שבועות,
החלטנו חברותיי ואני שגם אנחנו נוכיח את יכולתנו בעניין ה”משמר”…
היינו נערות בגיל 15 מלאות מרץ של כיתה ט'. קבענו להיפגש אצלי בבית
אחרי סעודת החג.
גרנו בדירת גג בשכונה שנבנתה בקצה בני ברק (היום יודעים שאין לעיר הזאת
קצה, אבל לא משנה)
החברות שלי טיפסו עד לקומה הרביעית בה גרנו. כל אחת סחבה איתה ספר
מרשים תחת בית שחיה (אם כבר רושם אז רושם, לא?)
אבא שלי התכונן לצאת לבית הכנסת כשקלט שמתחילה “חגיגה”. הוא קרא
לי ושאל: “טובי, מה זה?” אמרתי לו בהתלהבות גלויה: “השנה אנחנו עושות
משמר”. “באמת?! בואי איתי לגג לרגע”- הייתה התגובה הבלתי צפויה.

עליתי אחריו. הוא הרים מבטו ואמר: “טובי, תסתכלי למעלה. את רואה את
השמיים??” זה היה בימים שבבני ברק עוד ראו את השמיים, אז אמרתי: “כן”.
הוא המשיך: “שם בשמיים יש רבונו של עולם. הוא יודע איפה נמצא עכשיו
הבעל שלך. מה הוא יעשה היום בערב. זה יום מתן תורה. תתפללי שיהיה לך בן תורה ובית של תורה”.

הייתי נערה צעירה עם אחים מעלי. אבל אבא דיבר כל כך אמיתי וקול התורה
שהתנגן מבית הכנסת הקרוב השלים את התמונה.
נשארתי בגג לבדי ובכיתי לפחות חצי שעה על מי שיהיה בעלי…
חברות, עברו עלי עוד 4 שנים בסמינר, עוד כ 15- שנים בשידוכים (אני מקווה
שאתם יודעים חשבון ובמקרה שלי צריך גם לשבור את העשרת….)
ברבות השנים (והן רבו…,) התחתנתי עם צדיק, בן תורה שבא ממשפחה
אמריקאית, דתית לייט בלשוננו.
בחג השבועות הראשון לנישואינו הוא פנה לדלת כדי ללכת ללמוד בישיבה.
פתאום הוא עצר ושאל: “את יודעת מתי החלטתי שרצוני לשבת בבית ד’?”
הרמתי גבה. לא ידעתי שמדובר ברגע שאפשר לספר כשיד אחת על ידית
הדלת. “זה היה בליל חג השבועות. הזמינו אותנו לשעת סיפור בבית הכנסת המודרני.
אני החלטתי לנסות ללמוד מתוך ספר. הצלחתי ללמוד לבדי כל הלילה! בעלות
השחר הבטתי בעד החלון ולחשתי תפילה ‘שבתי בבית ד’ כל ימי חיי…”
כן, כולכן מנחשות: אותו ליל שבועות בו נער אמריקאי במדינת מיזורי שבמרכז
אמריקה לומד תורה ומחליט לדבוק בד’- זהו חג השבועות בו הייתי בכיתה ט’….
את הסיפור המרגש הזה אני מספרת בכל ימות השנה בכל סמינר בו יוצא לי
להופיע, מתוך תקווה שבנות תיקחנה עימן דברים.
“מה שאת עושה -הוא עושה”- אני אומרת לבנות…
ההמשך העוצמתי של הסיפור הזה קרה לפני ארבע שנים גם כן בערב חג
השבועות. הופעתי בתיכון בבית שמש. סיפרתי להן על שבועות שלי בכיתה
ט’ ועל הרגעים שעברו על בעלי באותו לילה. הדגשתי לבנות כמה גדול כוחו
של ליל מתן תורה בתפילה על בעל צדיק וילדים טובים.
סיכמתי שם במילים: “שמרי על מכובדות ואיכות כדי שתזכי בזיווג כזה. אסור
להיות סתם עוד אחת שמבזבזת ימים והזדמנויות”.

כשיצאתי אל המונית הבחנתי בבת שעמדה רועדת מבכי וחיכתה לי. היה קשה
להבין את שברי המילים. “החזרת אותי הביתה…אני בכיתה י”א. עברתי תקופה
קשה. החלטתי לנטוש הכל. יש לי בבית מזוודה ארוזה ומכתב מוכן… כשדיברת
על התפילה שלך בשבועות של כיתה ט’ החלטתי שאני לא רוצה בחור כמוני….
אני חוזרת הביתה. אני אלחם”.
חיבקתי אותה. ברכתי אותה בחום לב נרגש. עברו מאז 6 שנים. לפני תקופה
קיבלתי הזמנה לחתונה ובה תאור מפורט.
אותה נערה מבית שמש כנראה צמחה לבת ישראל מפוארת. הוצע לה לשידוך
בחור טוב. מישיבה של מתחזקים-אמרו לה.
הם נפגשו ואז הוא התוודה: לפני 6 שנים הייתי במ”ט שערי טומאה. פנה אלי
חבר והציע שניסע לאומן לשבועות. שמחתי.
בליל החג החבר’ה ישבו על האדמה ומישהו התחיל לשיר “אוחילה לקל”.
פתאום משהו קרה לי. לא יודע להסביר את זה, אבל הורדתי את הראש לאדמה
והתחלתי לבכות כמו שלא בכיתי שנים.
כשגמרתי לבכות ידעתי שאני חוזר לארץ וחוזר לישיבה. אני רוצה לבנות בית
שכולו תורה ושאיפה. הבחור היה מופתע לראות שהבחורה פורצת בבכי, כאילו
של ליל שבועות. ואז הגיע תורה להתוודות. היא תארה את חג השבועות שלה
בכיתה י”א…
היא סיימה את המכתב הזה שהיה מצורף להזמנה, והוסיפה באדיבות טישיו.
את האמת? הוא לא היה מיותר…

עוד כתבות שעשויות לעניין אותך

שיחה

21 תגובות

  1. טובי הטור שלך בקטיפה, כ"כ יפה, אין כמו ההומור שם, אין! אני קוראת צוחקת ומזדהה, סיימתי השנה סמינר, והאמת שהיה יותר קל לקרוא אותו בתור אחת שלא קשורה למה שכתוב שם….שהתחלתי להרגיש 'רווקה' אני מזדהה עם כל מה שכתוב וממש חווה את זה. ומעניין לעניין: החיים זה לא שיעור חשבון…אני מכירה אישית אחת פשוט מיוחדת ברמה רוחנית גבוהה שקיבלה בעל ממש לא ברמה שלה, השאלה הזאת הציקה לי הרבה…..חוץ מזה למשל אני, למדתי מסלול מפרך, מצאתי עבודה(אלף פעם תודה לד') עם משכורת לא משהו אבל זה המצב היום כשאת מתחילה ורוצה סביבה חרדית, ההורים שלי מתחייבים יפה מאוד וניראה לי שאני בחורה לא רעה בכלל………אבל אני אחת מאלף, לא חשבתי שיהיה לי כ"כ קשה בשידוכים…ואני שואלת את עצמי 'מה יהיה?' בקיצור המסקנה: נסתרות דרכי ד' ואכן העולם הזה הוא 'העלם' והרב פינקוס כותב בעצמו שהעולם ניראה בעיני האדם כטבעי וזאת כדי לנסות את האדם וזהו בעצם הנסיון של העולם הזה, ברור שיש גילויי השגחה אין סופיים אבל פעמים רבות איננו מבינים…וחזרה לנושא:"העיקר והשכר הוא לא על מה שקיבלת אלא על מה שעשית ממה שקבלת" כל אשה/בחורה חייבת לדעת זאת

  2. וזה לא רק לגבי ליל שבועות.
    בעל ואישה זו נשמה אחת בשני גופים והאישה מאוד משפיעה על מצבו הרוחני של בעלה גם טרם הנישואים.
    אז בחורה שימי ❤!גם אישה

  3. אשרייך טובי! שאת מזכה את הרבים.
    שמעתי פעם מהרבנית מוטצען תליט"א בתו של השרף כ"ק מרן ה'שפע חיים' מצאנז ואחותו של האדמו"ר מצאנז שליט"א בהרצאה שמסרה לקראת שבועות שהיא זוכרת את עצמה ילדה קטנטונת ממש, משחקת עם חברותיה בחצר וכשעלתה לרגע הביתה לשתות 'אבא ראה אותי ואמר לי : "גיי דאווען זאלסט האבן א מאן א תלמיד חכם" (לכי תתפללי שיהיה לך בעל ת"ח)!
    הייתי אז קילדה כבת 3-4 כאמור ולא הבנתי מה הקשר, הרי ברור שאזכה לבעל צדיק ות"ח הרי אבא שלי מלאך, אדמו"ר, כולם מכירים בגדולתו. אבל אבא לא וויתר וחזר שוב ושוב מידי יום על הבקשה – הוראה שהיתה תמוהה בעיני הילדותיות'.
    והיא זכתה!! בזכות עצמה! בזכות התפילות! לבעל ת"ח וצדיק!!! הגרא"פ מוטצען רבה של קרית הבעש"ט בפתח תקוה.
    (כפי שידוע האדמו"ר זיא"ע נהג לקחת חתנים עפ"י הקרן ולא בדק מה הייחוס וכו)
    ממנו יראו וכן יעשו!

  4. החג הזה כ"כ קשה לי…

    ושלא תחשבו שאין לי חלק בלימוד התורה של אחיי היקרים ואבי שליט"א.

    אבל מה…

    כבר כמה שנים טובות… אני מדמיינת את בעלי הולך ללמוד בליל שבועות ואת עוגות הגבינה שאכין לו ואת ההרגשה העילאית שארגיש שבעלי הולך ללמוד בליל שבועות ובכלל… זה בעצם חלום תקווה ותפילה ואולי כשזה לא קורה עדיין זו אכזבה כאב והרגשה של לבד… אבל אני בטוחה שהרבונו של עולם רואה את הדמעות ושומע את התפילות והלוואי ותזכינה אתן וגם אני שיתמלאו המשאלות. אני לא פולניה… וקשה להוציא ממני דמעות ולחיים רטובות… אבל אחרי שאני קוראת אותך טובי… ואת ליל חג השבועות ולא בפעם הראשונה אני מרשה לעצמי להתרגש ולבקש לזכות גם אני לבן תורה ובית של תורה, וחיים שתהא בנו אהבת תורה ויראת שמיים.
    וכמו שאמרה מורה יקרה: בן תורה לא קונים במעות, קונים בדמעות!

  5. למשהי, לאשת האברך לשעבר ולכולן…
    בעצם, מי אמר שזה הזמן להתפלל רק על ׳בעל אברך׳?

    וכי במתן תורה קיבלנו רק את מצוות ׳והגית בו׳??
    הרי קיבלנו באהבה תרי׳ג מצוות
    ובין אם יש לנו בעל אברך ובין אם לא-
    עדיין יש לנו בית של תורה, עדיין יש על מה להתפלל!
    כמו שחיה כתבה כ׳כ יפה… ועוד…
    הבה לא נשכח את המטרה היחידה: "לעשות את רצון ה׳"
    בין כך ובין כך…

  6. עכשיו אני חו'בת ומייסרת את עצמי שאולי לא מספיק התפללתי על התורה של בעלי
    היה לי ברור מאליו שאני אזכה לבעל אברך!! אני? המוצלחת של הכיתה, המדריכה, הכשרונית! ברור שבעלי תלמיד חכם, לא?

    זהו. שלא.
    בעלי עובד וקובע עיתים לתורה בדבקות ובמסירות, אבל אברך הוא לא….

    וזה כואב

    החמצה….

    לומדת להעריך את התורה שלו

    ממשיכה להתפלל

    וכן.. לצערי ולתדהמתי יש בי גם קול שמפחד שהוא יחזור לכולל, ונפסיד את המשכורת שלו

    1. שלום לך,
      הרבה נשים לא זכו לבעל שיושב ולומד. אבל מי אנחנו שיודעות להעריך שעה של מישהו אחד שלומד מול שעה של מישהו אחר.
      הקול שאצלך, הוא מובן, הפחד מה יהיה אם.. אבל זאת העבודה שלך לייקר את התורה ולשאוף אצלך, וממילא תתפללי חזק יותר – ותדעי שאין שום שיור מול התורה *ואין* תפילה ששבה ריקם. את הכוחות שלך תשקיעי בילדים ותמקדי את השאיפה בבעלך ובהם. שם יש לך הרבה סיכויים. אם תשימי לב בתפילה של הדלקת נרות מתפללים ששכינה תשרה בינכם, על שלום בית ועל ילדים תלמידי חכמים, (כמובן שבמילים שלך תמיד את יכולה להוסיף על בעלך) לכי למראה ותסתכלי על עצמך ותגידי – השאיפה שלי ליות אמא של ת"ח עצומים, שיאירו את העולם בתורה ומעש"ט!
      לשאוף… זה התפקיד!!!! הצלחה רבה!!!

  7. טובי אוי טובי !
    דמעות כמים סחטת ממני עכשיו,,
    אני ממש מדמיינת אותך שם על הגג ,,(ראי בסוף מי אני),,
    ועם אביך הצדיק שאומר לך זאת עם האמת שלו היוקדת , ,,
    והאוירה שהיתה בשכונה וקול הלימוד הערב והמתוק

    כעת ביתי בכתה י"א(יואו איך השנים טסות),, -אאמץ בעזרת השם את דברי אביך לביתי!
    בתקוה שבס"ד השידוך שלה יגיע בעת דודים ותקים בית נאמן בישראל על אדני התורה עם
    בעל ת"ח אמיתי!! בזמנו ללא עיכובים,,(זוכרת מהסמינר את השיר?:"שיהיה הבית מלא אורה שיהיה מושתת על אדני התורה ,,,טובי הצליחי בדרכך)"
    בגעגועים -מרים מזרחי(הלל)-השכנה מהקומה השלישית בדיוק מתחתיכם,,

  8. תודה רבה טובי… זה מחזק ומעצים מאוד!!!!
    וכמה לפעמים אני מתייאשת אני קוראת את המאמרים שלך ואני מקבלת כוחות חדשים…
    תזכי למצוות…

  9. אני כל כך אוהבת את הסיפורים האלו….
    אבל מה לעשות
    גם אני הייתי בוכה שעות כל ליל שבועות
    וזכיתי בהרבה דברים
    אבל לא בבעל שיושב ולומד…
    מאמינה שכל תפילה פועלת
    השאלה אם נכון להביא את הסיפורים הפנטסטיים האלו
    החיים יותר מורכבים
    מה שבטוח, התפילות עזרו ל-י לאהוב יותר את התורה…

    1. מזדהה

      גם אני חלמתי על בעל שיושב ולומד כל היום. כמו אבא שלי
      והייתי מוכנה להשקיע המון

      אבל השם קבע אחרת ובעלי הצדיק עובד היום וקובע עיתים לתורה

      אני מעריכה מאד את השעה היומית שלו ולא מוותרת עליה בכל מחיר, אפילו אם זה אומר שלא יישאר לי זמן לשוחח איתו או שלא אוכל לצאת בערב וכד'

  10. טובי את מדהימה, אני נשואה עם ילדים אבל מתחזקת מכל מילה שלך, אני קוראת את דברייך ומרגישה כאילו את מולי בהופעה ופשוט נהנית…
    דרך אגב תודה על הספר שקיבלתי דרך התרומה לקופת העיר ומאוד נהניתי בהופעה האחרונה שלך ברחובות יישר כח.
    .

  11. טובי!!!

    את מרגשת ועוצמתית! אין עליך!!! את תמיד מדברת בגובה העינים ויודעת להתאים את עצמך לקהל, לפעמים אני מרגישה שאת מדברת אלי אישית, ואני שואבת מדבריך חיזוקים וכוחות לשרוד את הקושי וההמתנה האין סופית,
    השתתפתי ביום העצמאות האחרון בכנס לבוגרות סמינרים של ארגון משעול, זו היתה הפעם הראשונה שראיתיך בגודל טבעי על הבמה, הרגשתי שאת בעצם מדברת אלי, בכלל לא ראיתי את כל הבנות מסביב היתה לי הרגשה שאת מדברת אלי בארבע עינים, בכזו חשיפת רגשות ועידוד, הארת לי כיוונים שלא חשבתי עליהם כלל, נסכת בי כוחות והמון אמונה ובטחון תפילה וברכות, והדרכה להופעה של בחורה בשידוכים, חזרתי הביתה אחרת, אני לא יחצנית בטבעי ואת הצלחת לרגש ולחזק אותי בעוצמות שאף פעם לא חויתי. שתזכי תמיד להיות מן הנותנים בכל המובנים!

    את מדהימה ברמות! אין דברים כאלה!

    מעריכה ואוהבת מאד 🙂

  12. מאמינה שאין מוקדם ומאוחר בתגובות לכתבות מסוג זה:)
    ואכן יש משהו מיוחד גם במקום.
    הבחור זכה להיות באומן, ששם אנשים רבים מתארים חוויה של בכיה מטהרת ואפילו חד פעמית.
    מכירה אישית כמה מקרים מקרוב של אנשים שמצאו שם את נשמתם האבודה
    גם אנשים שנחשבים למנהים יחסים טובים עם נשמתם.
    וטובי, את מהממת!

  13. טובי, את דיברת אצלינו בסמינר…
    אפילו שלא חיכיתי לך בחוץ כמו הבחורה מהסיפור המרגש למעלה!! אבל שתדעי שעזרת לי.
    עזרת לי ולעוד כמה שאני יודעת שעכשיו הם לא עושות מה שהם רצו לעשות כי הם מבינות למה זה יגרום.
    רק חבל שאת לא מדברת כל יום, כי כל יום שעובר זה כ"כ קשה מחדש. לא לשים לב לסגור עיניים ואוזניים ולהמשיך ללכת.
    אשרייך!! תודה באמת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פוסטים אחרונים

לפני חינוך הילדים: האם את מובנת לעצמך, מחוברת? | סיון רהב מאיר

לפני 2 ימים

|

0

כמה הנחות יסוד (ומחמאות) ונמשיך :) | אפרת ברזל

לפני 2 ימים

|

0

פלפלים ממולאים עם קינואה ברוטב עגבניות | בתאל בראון

לפני 2 ימים

|

0

כשהבית הופך לזר: איך ילדי קו האש מתמודדים רגשית עם הפינוי מביתם עקב המלחמה | אביטל חיים

לפני 2 ימים

|

0

בתיה הרשקוביץ במסר לאימהות: אל תחששו להיות מעורבות בחיי החברה של בנותיכן, לפעמים זה קריטי!

לפני 2 ימים

|

0

מותר להכין בשבת סלט אבוקדו? | הלכות טוחן

לפני 2 ימים

|

0

כמה השקעת עד היום ללימוד על קדושת הבית?

לפני 3 ימים

|

0

אני לא במבה | רחלי לייטנר

לפני 3 ימים

|

0

סרטון הדרכה מדוייק: כך תכיני על מחבת פיתות ביתיות ממולאות בגבינה | שף מורן פינטו

לפני 3 ימים

|

0

אופק להגשמת חלום מקצועי בבריאות הגוף והנפש

לפני 3 ימים

|

0

מה שמשחק אחד ביום עם הילד שלכם יכול לעשות לקשר ביניכם | אביטל חיים

לפני 3 ימים

|

0

חסר לך משהו? כך תוכלי לדעת מה השם רוצה ממך! | החיזוק היומי

לפני 3 ימים

|

0

יפית שטרית במסר לכל המועדות: "רק ה' יודע כמה נפלתי! אבל בסוף, קמתי!"...

לפני 3 ימים

|

2

נמסה בפה ובלתי אפשרית: פשטידת תפוחי אדמה וגבינות שתעשה אותך מלכה! | חגית אור

לפני 4 ימים

|

0

קדושת הזמן של אמהות עם עצמן | הפודקאסט של אפרת ברזל ומאיה הבלין

לפני 4 ימים

|

0

קצת מתחת לקו - פרק 13 | סיפור בהמשכים

לפני 4 ימים

|

0

להעיר בכל העולמות: כך הרגש שלך יעורר רחמי שמים למעלה | החיזוק היומי

לפני 4 ימים

|

0

ההר שלא נגמר: כך תתמודדו עם הכביסה בבית באופן שיהפוך את המשימה לנעימה וקלה הרבה יותר | שירה מנדרזיצקי

לפני 4 ימים

|

0

ללמוד מהכישלונות ולהמשיך במסע | סיון רהב-מאיר

לפני 4 ימים

|

0

תעסוקה לילדים: קאפקייקס שוקולד חוף ים | מירב מלכה

לפני 4 ימים

|

1