כחלק בלתי נפרד מהשלכות משבר הקורונה קיום אירועים קיבל תפנית של 180 מעלות.
במקום לחגוג בטרקלינים, האירועים הוצאו למרחב הפתוח ובמקום לחשב עלות אירוע בהתאם למספר המוזמנים בעלי האירוע נאלצים להתאים את מספר האורחים בהתאם להוראות הממשלה.
ולמציאות הזו יש גם השלכות כלכליות ומשפטיות.
למי שמסתכל על הדברים מבחוץ נראה שהנה אנחנו בפתחה של מהפיכה שיש בה בשורה למיתון בהוצאות, כי אם האירוע נחגג בחיק המשפחה הקרובה אז כולם בטוחים שאוטומטית הההוצאות יורדות. אבל , המציאות הפוכה מכך ובפועל העלויות גבוהות ממה שניתן לשער.
ותיכף תבינו למה.
הסיבה הראשונה:
המקדמה ששולמה לאולם – מי שנאלץ היום לחגוג תחת כיפת השמים כבר שלשל סכום של לפחות אלפי שקלים לכיסיו של בעל האולם המקורי, שבו היה האירוע אמור להתקיים. מבחינה משפטית הקורונה לא הוכרה נכון לעכשיו ככוח עליון המאפשר להפר חוזה. בנוסף, אין ספק שבתקופה שנאסר על קיום אירועים באול,מות האירועים שהוזמנו לא יתקייימו באולם. בנסיבות אלו בעלי האירוע טוענים כי הם זכאים להשבת הכספים, אולם בלא מעט מקרים שהגיעו אלי בעלי האולם סרבו להשיב את הכספים ששולמו להם.
הסיבה השניה:
עלויות לוגיסטיות – התאמת שטח פתוח לאולם אירועים מאולתר מחייבת לשכור ולשנע ציוד הכרחי כמו שולחנות וכסאות.
הסיבה השלישית:
עיצוב – הסבת שטח פתוח לאולם אירועים דורשת השקעה בעיצוב ובתאורה. גם מי שלא תכנן להשקיע בעיצוב האירוע באולם נאלץ להתייחס לעיצוב השטח הפתוח ולשוות לו מראה של אירוע. מדובר בעיצוב של חופה- כי אין אפשרות להסתפק בחופה של האולם. יש צורך ביצירת מחיצות יש מעין בין גברים לנשים, יש צורך חיוני במתן תשומת לב לתאורה נאותה שתאפשר ראיה טובה במרחב הפתוח בתנאי לילה ואיך אפשר בלי פתרונות של אוורור וצינון?
כל העלויות האלו שלא נדרשות בקיומו של אירוע במתחם מסודר הן בגדר צרכים אלמנטריים שעלותן בצידם.
כעורכת דין המייצגת פרטיים ועסקים ליבי נחמץ לשמוע את הויכוחים המתנהלים בין בעלי האולמות לבין ההורים ואני קוראת לשני הצדדים להגיע להסכמות שתאפשרנה לשמחה להתנהל ברוגע ובלי מתחים מיותרים.
האמור אינו מהווה יעוץ משפטי והשימוש בו הינו באחריות המשתמש











תגובה אחת
בס"ד
אכן, יפה כתבת. תמיד עדיף לסיים את המאבק בדרכי גישור ושלום!