והנה אני כאן,
תחת השמים.
ומקומי נע ונד
באדמה או בשמים?
רגלי מחפשות יציבות,
והראש שואף לשמים
צמא למעט מים
רק שלא אתפזר,
רוצה נר-
שיאיר את הדרך
המכוסה בערפל
ובחומר תפל
והימים עסוקים ,ממהרים
"זה עניין של זמן"
שחים לעצמם
וממשיכים להתנסות
וככה עוברים השנים,
ואני בין הצללים,
עם נר קטן
ממשיך להשלים
עוד ועוד
חלקים שנעלמו מתוכי להגשים..
התחדש לי החודש הזה
כנסתר שהתגלה,
רק תפתח את הלב
כך אמר לי אבא אוהב,
אסוף כמה שיותר חלקים
ומהם תשלים חסרים,
נצל כל רגע לבל תאבד השפע..
תחשוב רק רגע ש…
לא כל יום מתגלים מעצמם
רצונות עמוקים לשינוי,
תובנות של קירוב וריצוי,
אמונה עם תקוה
שפסיעה ועוד פסיעה,
תוביל לשינוי..
אין זה- כי אם הזדמנות אמיתית לגילוי…
מצאת טעות בכתבה? יש תוכן שאינו ראוי ? כתבי לנו בלחיצה כאן
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
2 תגובות
אין כמו הכתיבה האמיתית
והחודרת ללב, זה כל כך נכון!!!
יישר כח
ושנה טובה
מדהים. תודה רבה יעל
את נדירה