יש לך פגישה עם ה' / אודל קליגר

יקרה, מה שלומך? את התשובה תגידי 'לו'.

הרווח האדיר הזה שאנחנו זוכות לקבל כשאנחנו מדברות איתו את הכמה דקות ביום, זה רווח נפשי כזה נורא נורא מרגיע, כאילו לומר לאלוקים 'וואי וואי, מה שעברתי, אבל חכה, יש לי עוד מעט מזה שיחה איתך'.

אני רוצה לתת לזה דוגמה, גם אותה קראתי בספר 'הפגישה'.

דוגמה לבעל גמ"ח, גמ"ח כספים, הוא תמיד אומר שאצלו בגמ"ח הלווים מתחלקים לשלושה סוגים של אנשים: יש את האדם שקיבל את ההלוואה, צ'יק צ'יק צ'יק והחזיר את ההלוואה ושלום. יש את האדם שקיבל את ההלוואה, איפשהו לא מסתדר לו אז הוא מיד מרים טלפון ואומר לבעל הגמ"ח 'תקשיב, יום יומיים ואני מסדר את זה, היה צריך להיכנס לי כסף ולא נכנס, אני מבטיח לך אל תדאג', ובעל הגמ"ח לא דואג כי הוא יודע שאם הלווה דואג, הוא לא דואג אלא יכול לסמוך עליו כי הוא צלצל, הוא עדכן הכל בסדר.

יש את הסוג השלישי של האנשים. אצלם הצ'ק לא הגיע בזמן, ההלוואה לא סודרה, לא עונים לטלפון, אם מחפשים אחריהם – הם נעלמו, הסביבה לא יודעת איפה הם וכשכבר מוצאים אותם ברחוב ושואלים אותם 'מה קורה', הם עונים 'אל תדאג, ה' יעזור, יום אחד אני אזכה בלוטו, יהיו ניסים', מן תשובה כזו הכי מזלזלת וחסרת אחריות בעולם.

אני מנסה להקיש את זה על החיים שלנו. כל בוקר מחדש אנחנו מלוות,  הלוואה רצינית מריבונו של עולם. לב עובד, ריאות נושמות, בית, ילדים, חברה, משפחה, עבודה ומה לא. כל בוקר מחדש הלוואה חדשה.

הקב"ה אומר מצוין, אני מאוד שמח לתת לכם את זה. יש את האנשים הרגילים מהסוג הראשון שעושים סדר יום מסודר, מודים לקב"ה ושמחים בחיים שהוא נתן. יש תיקונים, יש סידורים אבל הכל מאוד מאוד מסודר.

יש את האנשים שהיו כל מני דברים שלא הלכו להם במשך היום ומהר הגיעו לכאוס במצב מסוים, הוציאו מילים לא במקום ועוד, אבל הם הרימו טלפון ועדכנו אותו, 'ריבונו של עולם, הייתי היום מזה על הפנים, דיברתי לשון הרע, זה עמד לי על קצה הלשון והייתי חייבת שידעו את האמת, אבל טוב אני מבינה, טעיתי. תמחל לי אבא שבשמים'. זה הסוג השני.

הסוג השלישי זה אנשים האלה שעושים מה שנראה להם, מתי שנראה להם, לא מעדכנים את ריבונו של עולם, מתנהגים איך שהם רוצים, נכנסים לדיכאון, לא עונים לטלפונים, לא מתקשרים איתו, לא כלום ופה זה כבר ממש פוגע.

כמו את בעל הגמ"ח, כך עם הקב"ה. תצרי קשר, תעני בטלפון ותגידי 'ריבונו של עולם, אני במצב גסיסה, לא יכולה לדבר, נמאס לי, קשה לי, לא מסוגלת'. אבל לפחות תדברי.

אז הוא יענה ויגיד 'אני ממש אנסה לבוא לקראתך, אני אשלח לך עזרה, מה עוד חסר לך? תעדכני, נסדר בשבילך'. תעדכני אותו. הבעיה שלנו שאנחנו לא מעדכנות. ופה זה כבר נהפך למשהו שמנתק בינינו. כי הקב"ה הוא הרי אבא שלנו. אבא שרוצה לתת לנו ולהיטיב לנו, הוא אוהב אותנו ודואג לנו וכל כך רוצה לשמוע את הקול הפנימי הסדוק שלך.

שלך בחורה רווקה, שאת לבד, בוכיה ובאמת קשה. שלך, אותה אישה גרושה שלא מספיק שאת גרושה ואת עם הילדים עוד מסתכלים עליך בציבור 'גרושה, וואי בטוח בעייתית, כי גרושה שווה בעייתית'. או את שלך, אותה אישה שבלי באמת הרבה פרנסה והכל בעוני כזה, או שלך, אותה אישה שנראית מיליון דולר ושמחה ומחייכת אבל הזוגיות שלה ברצפה, זלזול מצד בן הזוג, חוסר הערכה בבית.

בדיוק את הקולות האלה הוא רוצה לשמוע.

השיתופים שלכן כל כך מרגשים אותי. אחת כתבה לי 'אני באמת לא ידעתי איך עושים את זה', אז הנה, ככה עושים את זה.

תשבי וגם אם אין לך מה להגיד, וזה קורה, אין לך מה להגיד ואת יושבת כמו בול עץ, תגידי 'ריבונו של עולם', או 'אבא שבשמים' או 'ריבוני' או 'אב רחום'. תגידי לו 'באתי לפה' ואז תשבי בשקט. ואם אין לך מה להגיד, תגידי 'ריבונו של עולם, תפתח לי את הלב, את הרגש. אבא אני פה, אני פה. תהיה איתי ברגעים האלה'.

זהו, בהצלחה גדולה.

להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"

להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"

עוד כתבות שעשויות לעניין אותך:

על מה את מדברת? אני בעבודה/ אודל קליגר דווקא בז' אדר: תאמיני שמגיע לך את כל הטוב בעולם/ אודל קליגר לדבר עם ה' שווה וצריך ללמוד את זה/ אודל קליגר טאטע! תן לי לעבור את היום בשלום/ אודל קליגר מצמרר: מכתב שהוא סוג של נבואה/ אודל קליגר