הגוון האפור השתלט עלי/ יונה בנישו

שיתוף ב email
שיתוף ב print

יש זמנים כאלו שאתה ממלא את כל ההוויה שלי

ויש זמנים שאני שואלת אותך אם אתה קיים

יש פעמים שאני שומעת אותך עונה לי

וכאלו שאני מרגישה שאתה כבר לא שם

 

אני משתדלת לבוא לדבר איתך בכל יום

ולא לתת לחוויות הרוחניות שלי להנחות

כי חלקן מוארות מלאות, ממלאות

וחלקן חשוכות נבובות וריקות

 

איך אוכל להכיל את הניגוד הזה

בין ה"יש" האדיר שממלא אותי

לבין ה"אין" שמרסק ומשבר

איך השמש מאירה ומסנוורת

והחושך הוא עמוק ומתגבר

 

איך הנוף העולמי מכיל ריקבון ופריחה

איך קמנו מחדש על מצע של שואה

מי אמיץ דיו לשאת יחד מוות ותחיה

ולהאמין בכך שמקור שניהם- אתה

 

החושך והאור משמשים בערבוביא

והגוון האפור השתלט לנו על החוויה

איבדנו לגמרי את חדות הראייה

כמו מסך ערפילי ירד עלינו וכיסה…

 

על היכולת לשמוח בפשטות, על קטנות

על הרצון לאהוב, לחבק ולצחוק

על המוכנות להיכנע ולבכות ולכאוב

ועל ההקלה שמתפשטת, כשהפסקנו לסחוב

 

האור שבי קטן כל כך וכמעט ודועך

החושך הוא חזק יותר וגדול ושולט

מי יבטיח שאוכל לו, שאמשיך לקוות

שאש האמונה שלי לא תאבה לכבות

 

אם נתת אפשרות להיעדר ולמילוי

אם ניתן להכיל יחד, הסתרה וגילוי

אם החושך הגדול עוד לא בלע את האור

סימן שהוא רק ילך ויגדל ויגבור

 

סימן שיניס את כל הרוע והשחור

יונה.

שלחי פוסט זה לחברה

שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב email
דוא"ל
שיתוף ב print
הדפסה

חדש באתר

2 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.