"האיחורים שלה מפוצצים אותי. לא מצליחה להכיל את זה."
יש מנהלים המתקשים להכיל איחורי עובדים (גם איחור של 5 דקות) ומבחינתם זמנים הינם 'קודש'.
האם להעיר? אולי זה קטנוני מדי? או שמא נכון להתעלם? אם לא נעיר אולי האיחורים יהפכו לדפוס קבוע?
התשובה היא – תלוי.
כמנהלים עלינו לראות את כל הקונטקסט הארגוני ולהפעיל שיקול דעת בהתאם:
אין ספק שנהלי עבודה הינם חשובים והכרחיים לקיום תהליכי עבודה תקינים, ואם פוקדת את הארגון תחושת רפיון כוללת–
הדבר הנכון ביותר הוא לדבר על כך עם העובדים.
תחילה רצוי לברר ישירות מול העובד, מה סיבת האיחור? לעיתים עובדים מתמודדים עם מהלכים לא פשוטים בחייהם האישיים ואנחנו אפילו לא מודעים לכך.
לצד זאת כדאי שניקח בחשבון עוד כמה שיקולים חשובים: אם נדגיש שמבחינתנו זמן ההגעה בבוקר הוא 8:00 בדיוק,
לא רחוק היום שכאשר נבקש מהעובד להישאר מעבר לזמן נקבל את אותה תשובה, שזמני העבודה שלו הם 8:00-16:00 ולא מעבר לכך…
יכול להיות שנשיג את מבוקשינו, והעובד יגיע בשעה 8:00 בדיוק, אך האווירה תהיה מתוחה ורמת המוטיבציה שלו לא תהיה בשיאה…
חשוב לבדוק האם העובד לוקח אחריות למעשיו? האם הוא משלים את אותן דקות?
האם מדובר באיחור חד פעמי או הרגל?
האם מדובר בעובד אחד או בהתנהלות כללית יותר?
כאשר עובד מסוים מאחר באופן קבוע, סביר להניח כי הוא ישפיע על יתר העובדים וידביק אותם ב'וירוס' די מהר
לכן כדאי לשוחח עמו באופן פרטני לפני שמכנסים את הצוות ומעלים את הנושא בפניהם.
ואחרון חביב timing – תזמון. אם עובד איחר, אך יום לפני הוא תפקד באופן יוצא מן הכלל, נשאר עד מאוחר ותרם מעבר למה שציפינו ממנו לא לשכוח זאת שיחה שכזו עלולה לגרום לו לדכדוך, ירידה במוטיבציה ולתחושת אי הערכה.
איפה זה פוגש אתכן?
שירה גמליאל (M.A)
מנכ"לית רזי שיח
ייעוץ ארגוני ופיתוח מנהלים
מובילה מנהלים לייעול תהליכי עבודה, יצירת סיסטמים ניהוליים והגדלת הכנסות
050-2506710
[email protected]
מזמינה אתכן להנות בקביעות מתכנים ניהוליים עדכניים, מעניין אותך? לחצי כאן
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
