עלי כותרת
חמישים אחוז מהשירים מתחילים ממילה שהופכת לכותרת שמכתיבה את תוכן השיר.
מה זה אומר?
זה אומר שכמחצית מהשירים נולדים מתוך הכותרת שלהם (ולא להפך, קודם שיר או נושא ואחר כך בחירת כותרת, כמו שהגיוני לחשוב). קודם כותרת ואחר כך שיר.
איך זה עובד?
זה עובד ככה: אני שומעת מילה. סתם מילה. נניח, מישהו אומר לידי 'בעזרת השם'. אני שומעת את כפל המשמעות של המילה 'השם' ורושמת לי במסמך הכותרות: בעזרת השם – שיר על אנשים שאילן היוחסין מסדר להם את החיים.
או למשל, מישהי מספרת שהיא עושה 'חנוכת הבית'. אני שומעת את החנוקה שבתוך הבית ורושמת לי על מסמך הכותרות: חנוקת הבית- שיר לחנוכה.
לקח לי זמן להבין שאני חריגה בנטייה לשמוע את כל כפלי (ותלתי) הלשון שבמילים. זה כל כך טבעי לי שהיה לי ברור שכולם ככה. לפעמים זו כמעט הפרעה כי האוזן שלי נוטה לשמוע את הדו משמעות לפני החד. תנסו לחשוב איך זה משפיע על תקשורת. על הבנה. על שיחה.
הומוגרפים והומונימים שנתקלים בי בלי כוונה הופכים לכותרות שהופכים לשירים. כך נולד השיר 'נסיעה בעול' (על טרמפיסטים שיש להם עצות ייעול לנהג) והשיר 'עשי"ת או לא עשית' (על קבלות בימים נוראים) והשיר 'קיש קיש קריא' (על תחרות הגסטרונומיה באירועים משפחתיים) והשיר 'תופעות הלוואי' (על הכמיהה לשגרה בתקופת חיסוני הקורונה)
ועוד ועוד.
לא כל כפל לשון יכול להפוך לשיר. לא הכול עובר עיתון או וועדה. למשל 'להרים גבה' שזורק אותי היישר לזרועות הקוסמטיקאית. או 'לצערי הרב' שמחזיר אותי לאמי המגוננת על מנוחת הצהריים של אבי (לצערי הרב לא יכול לגשת). יש עוד. הם לא עוברים גם פה ☺
אגב, להבלחות הדו משמעות יש חיי מדף קצרים מאד בזיכרון ובתודעה. מה שלא נרשם נמוג תוך מספר שניות ואין לי שום דרך לשחזר אותו. אי לכך ובהתאם לזאת, מסמך הכותרות מטייל איתי לכל מקום וכך הוא הולך (אבל נשאר) ומתארך. אם יש לכן רעיונות- מוזמנות מאד לשלוח ☺
נ.ב
המחצית האחרת של השירים, נכתבת בעקבות אירועים, מקרים וסיטואציות שאירעו באמת (או שלא) אבל זה כבר נושא לדיבור אחר.
תגובה אחת
מענין ברמות