בס"ד
חלומות מתגשמים?!
עדיין חולמת להצליח? או שוויתרת על החלומות?
"מה את רוצה להיות כשתהיי גדולה?"
לכולנו היו חלומות וורודים: להיות בחורה מוצלחת, אהובה, חברותית, גאוות ההורים והמורות. למצוא עבודה טובה ומכובדת, בעל מקסים, להיות אמא חלומית, אוהבת, מחנכת למופת. להיות עקרת בית מדהימה המנהלת בית נקי ומסודר ובו שורה תמיד אווירה נעימה ורגועה, ילדים מטופטפים ומחונכים.לאכול רק אוכל בריא ולשמור על הגיזרה. לשמור על הרוחניות שלי….וכו'…וכו'…
חלומות וורודים היו לכולנו. ומה קרה להם ברבות השנים? התנדפו? הוכנסו להקפאה עמוקה? האם זה אומר שהרמנו ידיים, נאלצנו להסתפק ברף נמוך של "זה מה יש"?
גורמים רבים פלשו לחיינו והניסו את חלומותינו למרחקים. הנה רשימה חלקית של הגורמים שחברו יחדיו כדי למנוע את הגשמת חלומותי:
גורמים פיזיים:
חוסר כוח
עייפות
בעיות בריאות
משקל
מראה כללי
גורמים אנושיים:
בעל
ילדים
שוויגער
שכנים
בני משפחה אחרים
גורמים תעסוקתיים:
סוג העבודה
שעות העבודה
גובה המשכורת
חברות לצוות
הבוס
גורמים גיאוגרפיים:
עיר המגורים
המרחק מהעבודה
גודל הבית
העומס בכבישים
גורמים רגשיים:
חסכים מהילדות
פחדים, דאגות
אתגרים קשים
דרישות של אנשים ממני
תחושת עומס
גורמים אובייקטיביים:
אוברדרפט
משכנתא
מזג האוויר
המצב הפוליטי
החיים בכלל
כל הגורמים הללו חברו יחדיו והצליחו ברבות השנים להבריח את חלומותי הוורודים. תגידו, עם משכורת כזו מצוקמקת אפשר לפרנס משפחה? שכנים כמו שלי, לא היו מעצבנים אותך? תנסי שבוע לעבוד תחת הבוסית שלי , אחר כך נדבר…
איך אני יכולה בכלל לחשוב על הגשמת חלומות עם כל הדברים המעצבנים האלה?
אכן, יש בכל הרשימה הזו כדי לייאש אותנו. הייאוש הוא רק סוג אחד של תגובה לרשימה הזו. מצאתי שישנם חמישה סוגי תגובות למצבים האלה.
פירוט של חמשת סוגי התגובות ומשפטים אופייניים:
המיואשת:
ככה זה, אין מה לעשות.
אין סיכוי שזה ישתנה, מה שהיה הוא שיהיה.
ניסיתי מדי הרבה פעמים, זה לא ילך.
זה המצב, צריך להשלים עם זה. אין ברירה.
המתלוננת:
איזו חוצפה מצידם!
למה אף אחד לא מוכן לעזור פה?
פשוט גנבים, מנצלים אותנו.
זה ממש מעצבן אותי.
סומכת (על הנס):
כנראה שד' רוצה שהבית שלי יהיה מבולגן.
לא נעים לי לחפש עבודה, הקב"ה כבר ישלח בוסית שתתקשר אלי.
זה מה שגזר עלי משמים.
מחכה (שמשהו יקרה):
אחכה שהילדים יגדלו.
יש אחרים שזה מפריע להם, מישהו כבר יטפל בזה.
מי יודע? אולי יום אחד יהיה לי זמן…
אני מקווה שזה יכנס לתודעה שלי ואני אשתנה.
אחראית (לוקחת את העניינים לידיים):
אם אין אני לי, מי לי.
אגש ל_______ בצורה מנומסת ואומר את דעתי בענין.
אם אתייחס לזה בסדר עדיפות עליון, אמצא את הזמן לכך.
אשקיע זמן וכוחות להגשמת מטרות החשובות לי.
אינך חייבת להזדהות במאת האחוזים עם קטגוריה אחת. יש ציר ארוך בין המיואשת לאחראית. אך אם את מוצאת את עצמך קרובה לייאוש מהגשמת חלומותייך, ניתן להבין אותך. הפיתוי להתייעש הוא גדול. בכנות, היו לנו ציפיות רבות מעצמנו ומהחיים, אך מה לעשות, אם לא הולך כמו שרוצים צריך לרצות כמו שהולך, לא? וזה אומר שאם לא הלך לי חלק במסלול המהיר להצלחה, אוריד את רף הציפיות שלי מעצמי ומהחיים עד למינימום ההכרחי. מה זה אומר?
שאני מרגילה את עצמי להסתפק במועט. חלמתי על עבודה עם סיפוק בו אני ממצה את כשרונותי? אני "נאלצת" להסתפק בעבודה ללא סיפוק עם שכר מינימום. חלמתי על בית מסודר? אני משלימה עם מצב של בלאגן. חלמתי לרדת במשקל? אני נכנעת לפיתויים הרבים שמציעות לי הקלוריות ומוותרת על הדיאטה.
האם באמת "אין מה לעשות"?
"זה המצב"?
"אין ברירה"?
האם זה חייב להיות כך? אני חייבת להיכנע בפני המהמורות שבדרך המשכנעות אותי לפרוש מהמרוץ להגשמת חלומותי?
זה מזכיר לי את הסיפור על שיכור שהיו לו שני בנים שגדלו באווירה הקשה של אב שיכור. לימים, פרץ השיכור לחנות יינות, נעצר ובילה את שארית ימיו בכלא. בנו הבכור הלך לאוניברסיטה, הוציא תואר, מצא עבודה טובה, הקים משפחה והפך לאיש עסקים מצליח. הבן השני היה העתק של אביו: השתכר, התדרדר לפשע ובסוף גם הוא מצא את עצמו בכלא.
חוקר אחד הלך לראיין את שני הבנים כאשר בפיו השאלה:"אמור לי, איך יצאת כזה?"
התשובות של שני הבנים היו זהות: "עם אבא כזה, איך יכולתי לצאת אחרת?"
מה בעצם קרה כאן?
הבכור תפס את עצמו באיזה שהוא רגע והחליט: יש לי שאיפה להצליח בחיים. אין לי דמות אב שתדריך אותי. אני אגייס את כל כוחותיי, אחפש עזרה ואגשים את חלומי למרות התנאים הקשים.
הבן השני חשב: עם אבא כזה-בלתי אפשרי לפתח שאיפות להצלחה."אין לי ברירה" אלא להרים ידיים ולוותר על חלום ההצלחה.
לשני הבנים האלה היתה רשימה ארוכה של גורמים העלולים לחבל בהצלחה שלהם, בדומה לרשימת הדברים הגורמים לנו להתייאש. הכל תלוי בתגובה שלנו לגורמים המשבשים לנו את החיים: האם אני מרימה ידיים או לוקחת אחריות על חיי שלי.
זה מתחיל בהחלטה אחת נחושה כברזל: אני אגשים את חלומי ויהי מה!
שום דבר לא יעמוד בדרכי!
לא נרד מהמסלול המוביל להצלחה!
במאמרים הבאים בעז"ה נפרט על הכלים הרגשיים שיש בידינו להשיב לעצמנו את השליטה על חיינו, כדי שכאשר אחליט להגשים חלום- יהיו בידי כל הכלים הנדרשים להגשמתו.
ובינתיים, היום-כאן ועכשיו, נקבל החלטה נחושה לא לוותר על חלומותינו. נפסיק לייאש את עצמנו עם משפטים כמו: זה המצב, אין מה לעשות, אין ברירה ונאמין שיש ברירה וניתן להגשים חלומות.
לחיי ההצלחה שלנו!
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
