אני בסה"כ רוצה רק להרגיש טוב. אז למה זה לא קורה? למה אני מתאמצת כ"כ. הולכת לטיפולים, לוקחת כדורים, הולכת לביקורות, עושה שיחות, משתדלת לא לפספס שום דבר ו—אני לא מרגישה טוב!
זה מתסכל בכמויות. אני מנסה הכל ושום תוצאה לא מגיעה, וההרגשה גרועה. ומה אני מבקשת? לא את הירח ולא שום דבר מדי מיוחד אני רוצה רק לחיות חיים שיהיה לי בהם רוגע, שאני ארגיש טוב, שהנפש שלי תהיה במנוחה. אני לא יודעת למה לא זה לא קורה לי. למה החלום הזה רחוק ממני, יותר מדי רחוק, מייאש כבר. כאילו אומר לי זה לא משהו שיקרה לך אי פעם.
איך החיים שלכם? טוב לכם? שמח? יש לכם סיפוק? אושר? הנאה?
לי בחיים – אין.
כן, אין לי כמעט אושר, סיפוק אולי אני לפעמים מצליחה לקבל אם אני עושה מעשים שעושים לי טוב על הלב, שמחה? לא משהו שהנפש שלי מרשה לעצמה. הנאה? תשכחו מהרעיון, מעל הציפיות בכלל.
מה כן יש?
כאב – המון. שנוכח הרבה, ששורף והורס כל חלקה טובה.
סבל, ייסורים, ייאוש, חושך, אשמה.
לא נלאה אתכם עוד, כי זה יהיה קטע מדי קשה לקריאה..
אבל אולי זה הצצה לנפש חולה, לנפש שעוברת משבר וצריכה תקופת הבראה. אולי זה ילמד מה היא עוברת, מה זה הסבל והכאבים שהיא חווה, מה הם הייסורים והסבל שהיא עוברת.
ותרשו לי לשתף אתכם בדימוי כואב שחשבתי לעצמי פעם,
נכון שחולה שנמצא בטיפול נמרץ נקרא: "לא יציב" התדיינתי עם חברות על הביטוי הזה, ועל איך שאנחנו לפעמים גם יכולות להיקרא תחת הביטוי הזה.
כן, אני לפעמים גם במצב של טיפול נמרץ, במצב לא פשוט, שצריך תפילות, שצריך ניסים.
לא רק חולים פיזיים!
לדוגמא: פעם הרגשתי נורא לא טוב, הייתי במצב מאוד לא פשוט, לא יציב מכל הבחינות, שומעת סביבי אומרים ש"צריך להתפלל על פלוני בן פלוני הוא צריך ישועה". ובתוכי עוברת מחשבה: אתם יודעים שגם אני במצב לא פשוט? אני גם עכשיו תלויה בין שמים לארץ, גם אם לא רואים עלי כלום, אני הולכת ברחוב ויכולה להיות באותו מצב של מי ששוכב בטיפול נמרץ. כן, באותו קבוצת סיכון של מי שהחיים שלו לא ברור מה יהיה איתו.
לאנשים מתמודדי נפש יש בהתמודדות שלהם רגעים שהם במצבים לא פשוטים בכלל, מצבים לא יציבים, לא רק חולים פיזיים! תתפללו עליהם! תקלטו את זה, אין הבדל ביניהם! חולי הגוף וחולי הנפש אותו הדבר, שניהם צריכים ניסים, שניהם צריכים תפילות. צריכים ישועות. וצריכים רפואה שלימה.
והלוואי על כל עמ"י, ועל כל החולים: רפואה שלימה.
ולסיום, שיר שחיברתי במנגינת "אבינו אבינו מלכינו, שלח רפואה שלימה":
אבא אבא שלי
תרפא לי את כל הכאבים
תאחה רסיסים
לבבות שבורים
תן אהבה וניחומים.
אבא ליתומים חיים
תחבוש כל הייסורים
תן רתיעות
רפואות
והגנות
תן תרופה לנפשות
קל נא רפא לה
רפא הפציעות שלה
תאסוף הדמעות
תחבק הלבבות
ותשלח כוחות
ללא גבולות
קל רחום וחנון
רופא לשבורי לב
שלח שלח
רפואה לנפש
רפואה לנשמה
אוי אוי במהרה
מאחלת לכולנו שהשם ירפא אותנו, את הנפש השבורה, יאסוף את כל השברים ויאחה לנו את כולם.
ירפא לנו את הנשמה, יחבוש לנו את הכאבים וירחם עלינו
ויוציא אותנו מאפילה לאורה.
תודה על התגובות החמות והמרגשות שלכן, אני קוראת אותן בתשומת לב רבה, והן נותנות לי כוח מאוד.
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
עוד כתבות שעשויות לעניין אותך:
נפש בהחלמה: העולם שבתוך המחלקה | איילה קליין
ככה מרגיש דיכאון בלי שמש | איילה קליין בשיתוף ממחלקת הנפש
משתמשים במסכות? תזהרו, שיום אחד לא תגיעו לקצה, כמוני | איילה קליין
"אני ביאוש עמוק, אם קשה לך לקרוא, תעזבי כבר עכשיו…" | מליבה של מתמודדת נפש
"אצל מתמודדי נפש, המקום הזה שרוצה לחיות הוא כל כך שברירי, עדין ולא יציב…"
תגובה אחת
את פשוט אלופה!!!
אין לך מושג עד כמה אני מזדהה איתך ומבינה את המקום שלך, אני מכירה ממש מקרוב את המקומות האלה ומערימה אותך שיש לך אומץ לכתוב.
את מהממת ותגיעי רחוק בעז"ה.💕