"תפילה על מה? נו די, את רצינית?" הוא שאל אותי עם קימטוטי המצח המודאגים שלו.
הוא, רק רצה לשתות קפה של בוקר, כזה של לפני התפילה, וללכת ולחזור, ועוד נדבר, כי הבוקר שלנו קדוש לשיחות האלה על המשפחה שאין להן תחליף בשבילנו לאיכות של בית.
והקפה שלו באמת נטול דרישות, שום מכונות ושום סיבוכי אנינות של אספרסו, מקיאטו, לאטה, או קפוצ'ינו. קפה פשוט- קפה גרגרים ועדיף של טסטרס צ'ויס. זה הכל.
לבוקר יש כוח מבורך של השפעה על המוח שאין לאף תקופה אחרת ביום. לקפה של הבוקר יש ארומה שעושה את המשהו הזה בנפש שרציתי להתפלל עליו.
בבוקר, לא שווה לענות על מיילים או לעשות דברים טכניים ששאר היום מאפשר. המחשבות של הבוקר טריות, בונות את כל הרעיונות, אט אט עם בוא הצהריים העוצמה הזו יורדת. חבל לבזבז. זה לא סתם שחז"ל מורים לנו להגיד בבוקר חסדך, כשמחשיך צריך יותר אמונה, בלילות.
"תפילה על מה? נו מה קרה לך? תני לי את הקפה החדש," אבל לא נתתי. לקחתי לו את צנצנת הקפה שהוא הוציא מהמזווה כי הקודם נגמר, ולא נתתי לו לפתוח את הנייר המוזהב שמודבק שם ושומר על טריות לפני שאני אתפלל על הקפה. "תפילה על מה?", וידעתי שהוא יתחיל עם 'לא תוסיף ולא תגרע' ועם הגבולות ההגיוניים שלו שהיום אני יודעת כמה הם מתנה לתשובה שלנו. שאם לא השכל הישר שלו, הליטאי והיציב, בדיוק כמו שהיה בו כשהוא עוד לא היה דתי, האם באמת משתנים כשחוזרים בתשובה? במידות אני בטוחה שכן, אבל בסיסי האופי? משתנים?
הוא לא שונה בהרבה מהאדם הרגוע שהכרתי גם אחרי שנים שאנחנו חיים בעולם התורה. כל אג'נדה קיצונית תמיד הרתיע אותו, הרחיקה אותו, לא עשתה עליו רושם.
דווקא כוחה של התורה הנצחית והחכמה לא היתה צריכה אצלו שום יחסי ציבור מיוחדים. היא אמת וזהו. אלה ההלכות ונקודה.
ולא נתתי לו לפתוח את הטסטר צ'ויס שלו, החזקתי את הצנצנת מהזכוכית אצלי בידיים, ואמרתי לו, אני חייבת לברך את הקפה.
הוא דאג.
"מה יש לברך לפני פתיחת צנצנת של קפה?" כשהוא לא בבית ואני פותחת לבד קפה חדש אני תמיד מברכת, אבל פה הוא ראה את זה בלייב.
ואת שולחן השבת אני לא מברכת? ועל החלות, דקה לפני שאני מכניסה אותן לתנור אני לא פורשת ידיים ומברכת שיצאו טעימות? אז מה ההבדל?
"אני לא מברכת את הקפה", אמרתי לו, אני לא ממציאה ברכות, נשים זה עם שאוהב אווירה. אני כל כך מייקרת את רגעי הבוקר האלה, בשקט עם הקפה, שיש בהם כל כך הרבה ריכוז במהות, כל כך הרבה עומק של מחשבה, קירבת ה' אני מרגישה ברגעים האלה, מה הבעיה לחשוב טוב שניה לפני פתיחת צנצנת קפה שתעשה גם עונג רוחני דרך הגרגרים שלה?"
נראה לי ששכנעתי אותו.
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
