כתוב בפרשה "ואברהם זקן, בא בימים…" כבר שלושים ושבע שנים קודם, בפרשת וירא, טרם לידת יצחק, כתוב "ואברהם ושרה זקנים, באים בימים". אם כך, למה התורה רואה לנכון לציין זאת כאן שוב, אם אז אברהם היה זקן, עכשיו הוא בוודאי זקן מאד…
משיב בעל הכלי יקר, שבפעם הראשונה שנכתב "ואברהם ושרה זקנים, באים בימים",
אברהם ושרה היו זוג נשוי, ללא ילדים, קרובים לגילאי המאה. כדרך העולם הם הלכו והזדקנו.
משנולד יצחק, היו לאברהם שני מקורות שהוסיפו לו חיות, היתה לו גם שרה שאישה טובה מוספת לבעלה חיים, וגם בן, שבן טוב מוסיף חיים לאביו. מלידת יצחק ועד למות שרה, היה אברהם צעיר. לא התוספה בו חולשה כמנהג הזקנים, כי היו לו ימי שמחה וברכה. משנפטרה שרה, חזר אברהם למצב כמו טרם לידת יצחק, שיש לו רק מקור אחד שמוסיף לו חיים, מכיון שכך, חזר להיות זקן.
מחקרים מראים שכאשר אנחנו בתוך מערכת חברתית בריאה – בני זוג, ילדים, משפחה, וחברים, זה עוזר לנו לשמור על עצמנו צעירים, מלאי חיים. אנשים כאלו מפיקים ציונים גבוהים הן במדדים פיזיים והן במדדים נפשיים. אנשים ששומרים על קשרים משפחתיים וחברתיים בריאים, חווים חיים מלאים יותר ומאושרים יותר.
בברכת שבת שלום,
בתיה הרשקוביץ
יועצת ומטפלת לבחורות ונשים צעירות, קליניקה בירושלים
[email protected] | 052.7641.669
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
