מְחַבֵּק וְנוֹשֵׁק סַבָּא יַעֲקֹב לִנְכָדָיו רִגְשׁוֹת הוֹדָיָה אָז גּוֹאִים בְּתוֹכוֹ שְׂמֹאל וְיָמִין, מְשַׂכֵּל הוּא יָדָיו בִּרְכַּת נֶצַח מַאֲצִיל לְדוֹרוֹת מֵרוּחוֹ.

החלל העשירי מהיישוב עלי נקטף אמש, מותיר הד של עצב וכאב, בין הבתים, אך לא מפיל את רוחם של בני הישוב | שיר מצמרר

”זה מצב לא מציאותי. תחשוב, המנהל קליג הנכבד סירב לקבל את עדינה‘לה שלנו לסמינר שלו, אבל להשתדך איתנו הוא מסכים. איך אתה מסביר את זה?“ אומרת מילכה כמו לעצמה.

פרשת "ויחי", שמה מסמל את ההפך מכל המוות שבפרשה | אלישבע רז בשיר על הכוחות שלנו בדור הזה, לקום מתוך האבל לחיים מלאי משמעות

אַסְפָנִית שֶׁל מִלִּים, אֶלָּקֵט בְּסַלִּי אַנִּיחֵם בְּעֶדְנָה עַל הַדַּף וְכָל שֵׁם שֶׁ"הֻתַּר", בְּמִכְחוֹל שֶׁל אַהֲבָה יִצָּבַע, כָּךְ שֶׁלֹּא יִשָּׁכַח.

שיר של אמונה: לראות את הניסים קורים סביבך? תתחילי עכשיו, בטיפת שמן קטנה משהו שהכי קרוב ונגיש לך - בסביבה

הגעתי לעבודה ותכננתי להיכנס לבוס לבקש העלאה. חיל ורעדה תפסו אותי. אולי הוא יסרב ואני אפגע? למרות החשש שלא יסכים, הצורך גבר על המבוכה. "באמת את עובדת אצלנו זמן רב. גם אם נדלג על חופשת הלידה הארוכה, הרי שאני בהחלט חושב שמגיע לך. במיוחד שעד היום לא ביקשת", אמר המנכ"ל.

"לפני כמה שנים הייתי בבית חולים. ביקרתי חברה. מולי עמדו בני משפחה שהכרתי מהשכונה. עיניהם דמעו. היה להם בן חמד. ילד שעשועים שחיכו לו הרבה. חודש קודם לכן הוא התלונן על כאבים, והבשורה על מחלתו פשטה בעיר. באותו יום כשהייתי בבית חולים הוא נפטר. ככה בחטף. הרגשתי לא נוח להיות שם בסיטואציה הזו, אבל החברה שלי הייתה באמצע ביקור רופאים ואני חיכיתי לה בחוץ...."

הוא צמצם את עיניו. "עמוס מה?" "עמוס משהו עם הולנד. אולי הולנדר". פניו התבהרו. "לא שמעתי". "היא טוענת שהוא אחד מתוחכם שכבר הפיל פעם אחת, ויודע לא להשאיר עקבות שיובילו אליו".

השיניים שלה לא היו עקומות בצורה ניכרת. רק כשהבטתי בהן בעיון ראיתי עיקום קל. "אימא לא אוהבת שיניים עקומות", היא אמרה. הפליאה אותי. "את בטוחה שהיא צריכה יישור?" שאלתי את יעל.